לבמבי וכלם..פרידה.
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
הי, במבי קודם את! כי את משמעותית עבורי כאן מאוד!!! אני לא כל כך יודעת מה לומר על מה שאת עוברת עכשיו..מקווה שבסופו של דבר זה לא כל כך יכאב...וגם אולי העתיד יתבהר והעבר ישאר שם...במקום הראוי לו? הוא אינו חייב להשפיע על העתיד כל כך... אני כותבת כי אני רוצה לעזוב את הפורם, לא פרידה רצינית..כלומר עם אפשרות להעזר בעתיד, אבל בנתיים לא בטוח שאשתתף יותר מרגישה שאני צריכה קצת להשתחרר מפה...אולי..... ממנה כבר החלטתי שנפרדנו סוף סוף אני מוכנה לשחרר..... אז בעצם מה שאני מנסה לומר זה תודה לכלם!!!!!!! תודה שעניתם לי שנתתם לי הרגשה שהכל בסדר גם כשסער בתוכי.... לא רוצה לכתוב שמות כי אולי אשכח מישהוא שענה לי פעם. תודה לך כמובן אודי יקר מאוד!!!! נעזרתי בך הרבה וזה היה ממש מרגיע וטוב, עזרת לי המון בקבלה וגם בלהביא דברים לטיפול!!!! אז לא ממש רוצה להפרד אבל קצת להרגיע כרגע....... תודה על מי שהנך!!!! מיכל (הלוואי שהייתי יכולה לומר את שמי האמיתי אני עוד לא שם...)אם מישהוא רוצה לכתוב משהו בימים הקרובים או לומר לי משהו זה יהיה נחמד..אהיה כאן בשבוע הקרוב ואז גם לא אכנס לקרוא רק אם ממש אתפתה :) אוהבת את הפורם מאוד וההזדמנות שנתנה לי!!! בריאות הנפש ובריאות הגוף לכלכם!!! שתמצאו את השלווה שבליבכם, את הקבלה, האהבה, האמפתיה והטוב, כי הוא קיים!!! אוהבת,וכבר מתגעגעת... מיכל
מצטערת לקרוא שאת נפרדת..וסליחה שלא הייתי כאן לאחרונה..אז לא יודעת על איזה רקע.. מקווה שמסיבות טובות.. ומאחלת שיהיה לך טוב עם כל בחירה שתעשי.. מ. נ.ב בזכותך שמתי לב להודעה של מילים..תודה.. היא באמת אמיצה
הי מיכל, תודה על ההזדמנות להפרד. זו דרך מיוחדת, כי הרי ניתן להעלם מכאן ט עחוסר כתיבה. בחרת "לסגור" על ידי פרידה וזה יפה ומיודח בעיני. תודה שהיית בדרכך, ועל מה שהיית. את מוזמנת לכאן בכל עת. אודי
מה עובר עלייך ? :) מאיפה הצורך ? להיפרד עכשיו? צורך ? רצון ? קונפליקט בין צרכים/רצונות שונים ? מאיפה זה בא לך עכשיו ? :) ..ואולי את צריכה להרגיש את הנפרדות ? ואולי בעקבות הפרידה הכפויה מהמטפלת את מנסה לבדוק אצלך משהו ? אני תוהה ושואלת את השאלות הללו כי .. ?? אולי בגלל שאני "שומעת " שאת רוצה/לא רוצה להפרד ? אולי בגלל שקשה לי בכלל עם הנושא של פרידות וכאן בפורום קשה לי לשמוע שאת עומדת להפרד.. מצחיק לומר (ואולי לא כל כך מצחיק ??) מרגישה קצת ננטשת.. מוזר מאיפה זה בא לי.. כאילו ,בא לי לתפוס אותך ולומר לך :"די, מיכל, תפסיקי להתחרפן ולהעניש אותך /אותנו (?) תשארי כאן.. יש לך מקום מרווח פה.. אל תלכי, עוד לא..ותפסיקי לעשות לעצמך מבחנים שונים ומשונים..תשארי כאן ותעשי מה שאת אולי באמת באמת צריכה לעשות וזה לחזור למטפלת שלך בצורה סדירה ואולי גם להתעמת עם בן זוגך.. אם זה תשלום המחיר של הנאמנות לעצמך.. ואולי, מכל מה שכתבתי לא מתאים לך מאומה ,אז - את מוזמנת לזרוק זאת לפח.. באשר אלי.. ימים כל כך עמוסים..כשאני מגיעה אליה אנחנו מדברות כמעט רק על העומסים של עכשיו. אבל אני ערה לעובדה שבכל מפגש היא מזכירה באיזשהו אופן את הסוד ההוא.. ואני גם תוהה,האם קיים קשר בין העומס המטורף שאני מצוייה בו כעת לבין הסוד הזה ששולח מהפינה לשונות של אש לוחשות ובאיזשהו אופן אני מעמיסה על עצמי בכדי לברוח ממפלצות העבר ???? מסובך לי בטירוף.. תארי לך מיכל שפתאום כך סתם מתגלים לך דברים שידעת אבל למעשה לא ידעת ? החיים מטורפים מספיק גם בלי שתעזבי את הפורום..את יכולה להשאר בסבבה.. :) שלך ואיתך- במבי.