למילים מילים ואודי..

מ.מ. אני כותבת לך כי אני מרגישה שיש לך המון אומץ!!!כל מה ששתפת כאן..וואו....ואת נשמעת ממש מתמודדת כל כך טוב!!! הלואי שהיה לי לפחות חצי מהאומץ שלך!!! אודי, אני גמרתי עם הטיפול ורק עכשיו מנסה להפנים שזהו חייבת לנסות לעצור ולחשוב מה לעשות עם עצמי ואיך לפעול למעני... והפסקתי לבקש ממנה פגישות אקראיות כי זה נחוץ לי כרגע לתת צ'אנס לעצמי.....אחרי שהסברתי את עצמי לגמרי...אני כנראה צריכה תקופה כזו..קצת להתרחק ממנה, להרגיש קצת עצמאית.. אני יודעת שאני צריכה אולי עזרה חיצונית לפעמים וידעתי גם לבקש אותה, גם פה וגם ממנה ואני בטוחה שעוד אשתמש בפורם וגם בטיפול..אבל בנתיים מנסה להרגע קצת מתקופה ממש מטורפת של שנתיים וחצי עליות ומורדות..הגיע הזמן לקצת יציבות...ושוב..אני יודעת שהדלתות פתוחות..גם פה בפורם וגם אצלה...בנתיים להתראות, ותודה שאתה פה!! וממש מזל שאתה קיים כמו שבמבי אומרת...באהבה והערכה רבה, מיכל

אני שמחה שנפגשנו כאן קצת. אני חושבת שבזכותך הפורום הפך משמעותי ומוכר, כי תמיד אפשר היה לסמוך עלייך שתהיי כאן ותשתפי, למדתי ממך ודרכך גם על עצמי... זו יכולת מופלאה להפוך מקום זר ומנוכר למעין בית, ליצור קשר כמעט אישי עם מנהל הפורום במגבלות שישנן וממש להיעזר. אפילו הפרידה שלך היא לא סתמית, אני מקווה גם שלא מוחלטת ושעוד נפגש... תודה לך, וכמובן גם לאודי... ביי