סליחה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שפתחתי עוד הודעה רק רציתי לומר לך שאפילו בנפילות אני לא עונה לשאלונים האלה של הדיכאון כי אני תמיד הולכת לעבודה, מתפקדת, מחייכת,אף פעם לא שוכבת במיטה ולא קמה!!!, לא עוצרת את החיים בגלל שרע לי, להפך ממשיכה ונלחמת על השיגרה!!!! מבחוץ הכל כרגיל, אף אחד לא יודע על הרגשות שלי חוץ מפה ומהמטפלת שלי......אז איך זה יכול להיות? יש לך הסבר לתופעה שכזאת????מוזרה...עוף מוזר......פשוט יש לי כנראה בעייה עם עצמי, מבפנים... ושום כדור לא יכול לשנות את המחשבות שלי על עצמי נראה לי......
ולא הבחוץ, המשוחק והמוחזק... למרות שגם לשחק ולהחזיק דורש כוחות. איזון. והקשבה לבפנים. לצורך. אודי