רציתי
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
להפגש איתה ולשוחח על כדורים..כן כאלה שצריך פסיכיאטר בשבילם.....ואפילו רציתי שתתן לי שמות....ואז החלטתי שלא...(שוחחנו על כך בעבר ולא רציתי).....אבל כנראה שנבהלתי מעצמי.......אני כבר לא בטוחה שזה מה שאני צריכה בכלל, כי יש לי פשוט גלים כאלו של כאב אבל זה עובר ופתאום אני שוב בסדר....אז בשביל מה?????? החלטתי שזהו, הגיע הזמן להכיר בעובדה שנפרדנו....כמעט ושכחתי.....כי נפגשנו כמה פעמים.......אז כתבתי שלא נפגש לדון בכך..היא רואה את הכדורים כמו אקמול, שלוקחים על מנת להקל......אני לא..... בכלל אני לא חושבת שאני בדיכאון, לפי ההגדרות זה מוזר..אני מוזרה......יש לי נפילות אבל אחר כך אני מרגישה טוב ושוכחת בכלל שהרגשתי כל כך רע.........למה השינויים האלה במצב הרוח? למה זה קורה לי אודי? והאם בכלל יש טעם לכדורים כשבמילא זה עובר לבד?????מה דעתך? אני ממש בסדר עכשיו....וגם מצבי הרוח זה לא ממש קיצוני, כלומר זה לא עונה על ההגדרות.....אז מה זה??????סתם...תמיד היה קיים בי כאב נפשי כזה ואולי הוא נועד להשאר בי וצריך ללמוד איך לחיות עם הנפילות האלו??????מה אתה חושב?????והחשיבה שלי בדרך כלל היא כזו של שחור לבן...אולי זה רק באופי ולא צריך לשנות יותר מדיי??????להפסיק לגעת בזה?????????? מיכל
שלום מיכל, היות וקראתי קודם את הודעתך המאוחרת, אני לא ממש רואה ש"זה עובר לבד"... אני רואה שהגלים חוזרים שוב ושוב. היות ואיני מכיר אותך מקרוב כדי להמליץ האם תרופה תסיי עאו לא, כדאי לסמוך על מי שמכיר אותך. אם את רוצה לראות כיצד נראה השילוב של טיפול תרופתי ושיחתי - קראי את (נדמה לי) הפרק הראשון בספרו של יורם יובל "סערת נפש". אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
