סתם עצוב לי.....

לא יודעת למה החלטתי לכתוב שוב, אולי כי המחשב סובל הכל :) ובטח גם קצת אתם... חלפו 3 שבועות בדיוק מאז פרידתי מהבחור (אחרי 5 שנים יחד אך ללא מגורים משותפים, כבר כתבתי באחד הפוסטים את המקרה לא מזמן), והתחושות כל הזמן מתעתעות..... יש רגעים של כעס עליו איך עזב ככה ברגע והתנתק לגמרי, בבת אחת יש הרבה מאוד רגעים שאני מלקה את עצמי שאולי אם הייתי מתנהגת כך וכך זה לא היה קורה, הרבה פעמים התייחסתי אליו כמובן מאליו, אם עצבן אותי יצאתי עליו חופשי, כי הוא ספג...... הוא לא התעמת כמעט אף פעם, אולי אם היה מתעמת איתי על דברים זה יכל להביא לכל מיני פתרונות, חשבתי שאם יהיה מישהו שיעזוב זה אני...... מסתבר ששום דבר אינו מובן מאליו, אבל שום דבר , זה כבר לימד אותי לקח, אם יש משהו שלמדתי מהמקרה זה השיעור הזה. יש רגעים של געגוע, ושל בכי, של זכרונות רק מהטוב שהיה בלבד, יש לפעמים שאני תוהה שאולי בעצם אלוהים רצה את טובתי ומכוון את הדברים מלמעלה כי היו התלבטויות בתקופה האחרונה והם כאילו נעלמים מעיני כרגע, ויש גם את הרגעים של המרה השחורה ומחשבה שאולי בחיים זה לא יקרה לי יותר שוב, שלא אהיה שוב בזוגיות טובה, לאור הגיל שמהווה גם הוא קושי אני מניחה בעניין הדייטים (43) , גם בגיל 38 זה היה קשה , אז מה יהיה עכשיו ? ובא לי להוציא את כל האלבומים עם התמונות שלנו מכל הצימרים שהיינו יחד , מה שבמשך 5 שנים לא הרגשתי צורך לעשות, ולא, אני אומרת לעצמי שעדיף שאעשה זאת כשאהיה פחות ריגשית. פעם קראתי כתבה איך להתמודד עם פרידה, והיה כתוב שההחלמה אורכת כמחצית מאורך הקשר, וככל שהוא ארוך יותר זמן ההחלמה ארוך, אני מקווה שאני לא הולכת להרגיש זיפט שנתיים עכשיו....... :( ואני איפה שהוא בתוכי גם יודעת שהזמן עושה את שלו, כי הרי חוויתי כבר פרידות ומסתבר שהחיים אח"כ בכ"ז ממשיכים בסדר..., אבל הפעם כאילו מן תחושה שטוב כמוהו כבר לא אמצא.......ואני לא יודעת, אולי זו רק תחושה, אולי זה ההבנה של הגיל הזה של מה חשוב בזוגיות ומה פחות, אבל אני כן מודעת כמה קשה למצוא בחור טוב , וכמה החיבור בין אנשים הוא קשה בעניין של זוגיות, וכן, אומרים שצריך להיות עסוקים כדי לשכוח ובלה בלה בלה...... אבל עדיין יש את הערב שאתה לבד, והלילה שאתה נזכר, וזה רגעים שאתה רק מתפלל, שאם להשאר לבד אז לפחות בלי התחושות של הגעגוע או הפספוס...... חברות אומרות, תמשיכי הלאה, די......שימי את זה מאחור, אבל אי אפשר ללחוץ על הכפתור ולהמשיך הלאה כאילו כלום לא קרה. ואיך אתם מתמודדים עם פרידה כשאתם יודעים שהיו דברים טובים שם ? יעלה.