פגישה אחרונה

זהו. זה היה היום. ארוך יותר בכוונה-החלטנו כך מראש וביחד. ורק עכשיו, אחרי כמה שעות טובות, ואחרי אזעקה ראשונה באזור שלי,(בצירוף מקרים מוזר,בדיוק אחרי הפגישה) רק עכשיו אני מעט בוכה. אני עצובה. אבל יש לי תוכניות לשבוע הקרוב, שיעזרו לי כנראה לשכך את הכאב לפחות לזמן המיידי. וגם קבענו יחד למי אלך בזמן הזה של החופשה. ולמה אני כאן? כי רציתי מעט לעדכן... בכל זאת. וגם כדי לומר שאני אוהבת אותה מאד. והיא נתנה לי מכתב בסוף. ושסכמנו על משהו לתקופה הזאת. סוג של סידור מיוחד. אני גם נתתי לה משהו. משלי. אני יודעת ומבינה שהיא זקוקה וחייבת את הזמן הזה לעצמה. למשפחתה, ולתינוק/ת שבעזרת השם יגיע בקרוב. מתגעגעת אליה כבר מעכשיו. אבל מבינה. ואנסה להחזיק מעמד. שמחה שהצלחנו להגיע לזה בצורה הזאתי. למרות כל התקופה הלא פשוטה ולמרות המשבר הקשה שחווינו. דואגת לה. ומתפללת שהלידה תעבור בשלום. זהו. רציתי לשתף מעט. מניחה שמצפה לי תקופה לא קלה, ושיהיו רגעים קשים מזה.

נשמע שהשלמת עד כמה שניתן עם הפרידה ואתן יוצאות "מפוייסות" טוב שדברים נסגרו פחות או יותר טוב שאת נשארת במסגרת חיבוק :-)