...

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

12/11/2012 | 23:23 | מאת: גילת21

אודי, אני לא יודעת איך לכתוב את זה אני מנסה כ"כ לעזור למישהו... שצריך הרבה בזמן האחרון... הרבה והרבה וזה לפעמים שואב ממני את הכוחות ... צריך שאהיה בשבילו בלי גבולות כי "רק אני מבינה" ו"רק אני שם בשבילו" ... בטיפול (לא שאני משווה), עם כמה שהמטפל נמצא שם בשביל המטופל יש גבולות מוגדרים וכאן אני מרגישה שאין הגבלה אני יכולה לפעמים לומר אני לא יכולה אבל עכשיו כ"כ קשה לו שאני לא יכולה לעשות את זה פתאום ולשבור ולהשאיר לבד... אני כ"כ רוצה לעשות את הדבר הנכון כל הזמן ומנסה לפי האינטואיציה שלי אבל אני כל הזמן תוהה אם זה אכן מה שאני עושה... מפחדת להרוס במקום לעזור מרוב שנהייתי משמעותית... זה מבולבל קצת. מקווה שתבין לפחות חלקית... עכשיו אני מרגישה רע גם עם מה שאני כותבת כאן...:-/

לקריאה נוספת והעמקה

הי גילת, תזכרי שזה לא טיפול, למרות שנשמע שאתם מנהלים יחסים טיפוליים... חשוב לדעת היכן הגבול שלך עובר וגם לשמור על עצמך. שהיחסים לא יהיו "מרעילים" אלא שסאמת תוכלי לסייע כחברה. מקווה שהבנתי ועניתי נכון... אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית