לפרח מסתורי ואודי..

הי, זה כל כך מובן...הבושה..אם תדפדפי פה בפורם תראי שאני כבר כותבת פה די הרבה זמן..עזבתי את הטיפול אבל אני ממשיכה ללכת עוד קצת אליה מדי פעם...את מזכירה לי קצת אותי, בענין של לעשות לאחרים ולעודד אחרים..וכלפי חוץ להיות תמיד חזקה, כל הכבוד לך שאת מנסה ואם את לומדת פסיכולוגיה אז בהמשך אולי תתנסי בעצמך בטיפול? זה יכול להוריד ממך הרבה...מנסיון!! ובטיפול מקבלים כל מה שאת מבקשת לעצמך, אמפתיה, מי שיבין ללא שיפוט ועוד הרבה מעבר! בסיכום הטיפול היא כתבה לי "כשתגמרי להתבייש ולא יהיה לך יותר מה להסתיר תרגישי חופשייה יותר לאהוב ולהיות נאהבת"...לא מאמינה שאני משתפת בסיכום שהיא כתבה לי אבל אני חושבת שזה חשוב לי לכתוב זאת גם לך...דרך אגב גם הפורם עוזר אבל הוא לא במקום טיפול. ולך אודי, תודה שהנך!! התאוששתי קצת מאז שכתבתי וביום ראשון אני נפגשת איתה ורוצה להפר מעט את השתיקה.הלוואי שאצליח, תאחל לי בהצלחה?...מיכל

כבר שבועיים פחות או יותר שאני מדפדפת טיפה בפורום, והרגשתי תחושת משפחה עצומה, ואולי בגלל זה החלטתי לשתף אתכם במה שכתבתי. ובנוגע לטיפול, יהיה לי מאוד קשה להיפתח למישהו שאני אראה אותו פנים מול פנים. אולי זאת הסיבה שלא נפתחתי לאף אחד מהסובבים אותי. מפחידה אותי המחשבה שיסתכלו עלי בצורה שונה, בגועל, או אפילו ברחמים, לא רוצה את הרחמים של אף אחד (!!) רוצה רק מישהו שיקשיב לי, ויעלם! ככה לא אצטרך להתמודד איתו שוב ולא אפחד מהתגובות שלו. ובנוגע להפר את השתיקה, אני בעד. http://www.youtube.com/watch?v=IF13oi7yo6w תקשיבי לשיר הזה, הוא יעודד אותך לשבור שתיקה, פשוט תתעלמי מהפזמון, הוא לא ממש מתאים :) שולחת לך חיבוק מפנק, חם ואיכפתי, והכי חשוב, בהצלחה !!