חשוב לי

היי. אני בת 25 נמצאת בטיפול פסיכולוגי כבר שנתיים, יש לי בעיות נפשיות וקווים לאישיות גבולית. יש לי חרדות וקשיים באישיות שליץ יש לי פחדיפ מהזוגיות עדיין אין לי למרוש שאני דרושה הרבה, לא קיימתי יחסי מין. בפגישות האחרונות בטיפול דיברנו על הזוגיות ועל יחס האובייקט שחסר לי כנאה. לפני זה לא קשור בנושאים שעכשיו מדברים בטיפול, אבל אני עדיין מאוננת. האם זה טבעי בגיל שלי?? מז זה אומר??? התדירות לא כל כך גדולה אלא לפעמים בא לי לעשות את זה זה מרגיע אותי כשיש לי הפרעות בשינה. אני מתביישת מאוד לדבר עם המטפלת שלי על הנושא כמעט אין סיכוי לכך אני רוצה יותר מידע על זה. מה הן הסיבות?? האם זה טבעי??? לא להתייחס?? מה אפשר לעשות??? תודה רבה