תקשורת

אנחנו בתקופת לחץ רצינית בעבודה, ממש לפני השקת פרויקט. יש לי חברה מאד טובה בעבודה שיש לה מהלכים גבוהים בהנהלה, ואנחנו ממש ידידות בלב ונפש ברמה האישית, וגם ברמה המיקצועית, למרות שאנחנו לא באותן המחלקות. אני אחראית צוות פיתוח תוכנה, והיא זאת שמרכזת את את כל הבקשות מכל המחלקות והלקוחות ומעבירה אלי. אני לא יודעת למה, אבל שמתי לב, שמשפט אחד שלי היא נוטה לפרש לא נכון. תמיד כשאנחנו יושבות ביחד לנתח מצב מסוים ואיך נתגבר על המטלה שעומדת לפנינו, היא טוענת (ואני לא שמה לב) שאני מקדימה שעדיין לא הביאו לי את המתכנת הנוסף שהבטיחו לי. כנראה שהמשפט הזה מקפיץ אותה (למה????), כי מפעם לפעם כשאני מזכירה את זה, או באניה, או ברוגז, או בצורה של זירוז העניינים, כל פעם זה מקפיץ אותה. אני לא עושה את.זה בכוונה. אנחנו בצוות הפיתוח מדברות על כך כח הזמן, אנחנו נחנקות. זה לא קשור אליה בכלל. גם לא חסר אנשי צוות. היום היא אמרה לי: נמאס לי לשמוע את התלונות שלך כל היום (!!!). תתמקדי בעבודה. לא עניתי לה. אין זה מתפקידה לומר לי מה לעשות, אבל הידידות שלי איתה חשובה לי יותר מכל, ואני לא אהרוס את הידידות שלנו במחי משפט. אבל, אני רוצה להבין: דבר ראשון, מה גורם לי ומושך אותי להגיד לבן אדם מסוים סוג של משפט? שכחתי שזה יכול להרגיז אותה. אם הייתי זוכרת לא הייתי אומרת את זה. אבל כנראה משהו באישיות שלה או בכימיה שבין האישיות שלה ושלי מושך אותי שלא במודע להגיד לה את זה. ושנית. האם אני יכולה להניח שה"בעיה" מונחת אצלה? שאם אני אומרת לכולם את אותו משפט ואף אחד לא קופצת מעורה ורק היא משתגעת למשמע הערתי - אז זאת אומרת שיש לה רגישות שעליה לטפל בה , ואני בינתיים אנסה לעקוף אותה? או, אןלי יש לך מבט "בריא" יותר לסוג כזה של בעית תקשורת?