ד"ר אודי זקוקה לעזרתך !!!!!!!

שלום, ד"ר אודי אני פונה אליך כי אני נמאת בסיטואציה מאוד קשה ואני לא חושבת שאוכל להתמדד איתה ללא עזרה מקצועית. לפני ארבע שנים לקראת השחרור מהצבא הכרתי את בן זוגי הראשון,התחלנו לצאת ואחרי שבוע בערך הוא הכיר את אימא שלי הוא הביא לה פרחים היה מאוד ג'נטלמן אבל היא מהרגע הראשון לא אהבה אותו, בקשר שלנו היו עליות וירידות היו גם ריבים הוא בן אדם לא קל היו לו קטעים פרימיטיבים בעניין לבוש,חברות וכו' אבל הוא אף פעם לא החסיר לי דבר הוא הגשים את כל החלומות שלי אם זה מסעדות,חו"ל טיולים בארץ,נעליים בגדים תכשיטים .הוא דאג לי נורא לא נתן לי להשתמש בתחבורה ציבורית היה מסיע אותי לכל מקום הוא היה מאוד מפנק תמיד שלח לי פרחים ועזר לי ולאימא עם קניות וכל מה שהיינו צריכות הוא היה גם עוזר לאבא ומאוד מיודד עם אחותי ובעלה .גם המשפחה והחברים שלו קיבלו אותי כמו בת בית עברתי איתו הרבה כל אירוע כל מקום היינו ביחד אנשים חיכו לרגע שהוא יציע לי נישואים וזה קרא במאי 2011 הוא הציע לי נישואים ביום הולדת שלי והסכמתי! משם הכל רק החמיר אימא שלי הייתי יותר עצבנית ועוד פחות סימפטית אליו למרות היחס הרע כלפיו הוא תמיד כיבד אותה היה מתקשר מנסה לדבר לשאול לשלומה, הוא אף פעם לא הבין למה היא שונאת אתו שהוא לא שותה לא נורקומן עובד אוהב אתי אבל אני כן ידעתי למה היא מתתנהגת ככה היא לא רצתה אותו כי הוא גרוזיני ולא משכיל כי היא חשבה תמיד שאנחנו לא מתאימים לא חיצונית לא מנטלית ולא קוגנטיבית! באוגוסט סגרנו תאריך ואולם. ובאותו החודש באחד הימים שחזרתי מהעבודה אימא הייתה חסרת מצב רוח וביקשה שנדבר היא טענה שאימא שלו התקשרה והשיחה נגמרה בריב תוכן השיחה היה על זה שאני לומדת ושאני ל אוכל גם להקים משפחה שאצלם נהוג שהאישה עושה הכל ואני לא אוכל גם ללמוד גם לעבוד גם משפחה שאני צריכה לוותר על לימודים מה שהכיעס את אימא וגרם לריב היא גם שאלה אותי אם אני בכלל מוכנה לנישואים אם אני חושבת שזה הגבר של חיי מה שעורר אצלי הרבה מחשבות, והתחיל להשפי על היחסים איתו בסופו של דבר אחרי שהיחסים בינינו נהיו מתוחים ואימא שלי לחצה עליי שאני לא צריכה להתחתן איתו ביטלנו את החתונה באוקטובר 2011 ונפרדנו! עד אכשיו כל התקופה היה לי מאוד קשה הייתי צריכה להעסיק את עצמי כמה שיותר אם זה בלימודים,עבודה,פר"ח כושר אחיינים חברות על מנת לא לחשוב עלין כי ככה זה היה הייתי כמה בבוקר עם מה שקרה והולכת לישון עם זה, כשהייתי לבד ונשברת הייתי פותחת את האלבומים לפני שינה מנשקת את התמונה שלו מחבקת את החולצות שהוא השאיר אצלי. ניסו להכיר לי גברים אחרים אבל לא רציתי כשהסכמתי אימא שלי הכירה לי גבר גרוש+1 אומנם קצת יותר מבוגר ממני ונראה טוב ורציתי לתת לזה צ'אנס למרות שמבחינת מה שהאקס עשה בשבילי הוא בחיים לא היה מגיע לזה אבל זה לא הסתדר הוא פשוט ניתק קשר למרות ששידר משהוא אחר לגמרי ומבחינתי זאת תעלומה שעד עכשיו מסקרנת אותי. אבל בחודשים האחרונים פשוט לא יכולתי לתת לאף גבר להתקרב אליי הרגשתי שאם לא האקס אז זה לא יהיה אף אחד ולא אכפת לי להשאר לבד כל פינה בעיר כל ריח כל דבר הזכיר אותו.החודש הזה קיבלתי ממנו הודעה שבוע שעבר והייתי בשוק ההודעה הייתה מיועדת למישהו אחר ואני לא האמנתי שהוא בכלל שמר את המספר החברות אמרו שהוא בטח טעה אבל בשמחת תורה הוא התקשר לא עניתי והוא שלח הודעות בסופו של דבר נפגשנו.ואז הוא סיפר לי שהוא נשבר שהוא לא יכל יותר כל התקופה בלעדיי הוא בקושי תפקד הוא הלך לרבנים הוא היה פעמיים ביום בחדר כושר הוא שיגע את המשפחה והחברים וכולם עזרו לו להתמודד עודדו אותו ליצור איתי קשר שכולם מתגעגעים אליי ורוצים שנחזור שהוא קם והלך לישון במחשבות עליי, שהכירו לו בנות בשידוך שלהם אבל הוא סירב כי הוא היה משווה אותן אליי, שהוא שם את האגו בצד ומוכן להיות פחות פרימיטיבי ללכת ללמוד כמו שרציתי לוותר על הכל שהוא יעשה מעל ומעבר ממה שעשה שלא אכפת לו ללכת לדבר עם אימא שלי להסביר לה שהוא אוהב אותי שהוא רוצה לחיות איתי לעשות איתה שלום שהוא מרגיש שגידל אותי נתן לי הכל השקה אותי כמו עציץ קטו נתן לי כוחות לגדול (ובזה הוא צודק). שאני האישה של חייו שהוא רוצה להזדקן איתי ואוהב רק אותי.אחרי שעכשיו אנחנו כמה ימים בקשר בלי שאצלי יודעים כי בצד שלו כולם שמחים ומרוצים, אני נמצאת בסערת רגשות כי כשהוא לא היה איתי רציתי רק אותו אבל עכשין אני לא מרגישה משיכה כלפיו אני לא בטוחה שאני כן רוצה להחזיר את הקשר שיש טעם שאולי יש בשבילי מישהו אחר שאני יותר אמשך אליו, חיצונית שיהיה יותר מתאים לי שהמנטליות שלו תיהי יותר כמו שלי ,אני כל יום קמה במחשבה של האם יש לכל זה טעם אבל מצד שני לא היה גבר שירצה וישה למעני מה שהוא עשה ורוצה לעשות ,איך בו זמנית אני כן רוצה ולא רוצה? מה לא בסדר איתי אולי אני כבר לא אוהבת? אז למה כל כך סבלתי כשלא הייתי איתו? אני מאוד אבודה ד"ר אודי כמה שאני מדברת עם חברה קובה שנותנת עצה ומנסה לעזור זה לא עוזר במיוחד שאני לא מסוגלת לספר כלום לאימא שלי שאני מפחדת לספר לה כל מה שקרה בימים האחרונים. אני מאוד מאוד אבודה אפילו בימים האחרונים היה לי חום והצטננתי נראה לי שהגוף שלי אפילו לא מגיב טוב לכל המצב הזה!הרגשה כזאת שאני לא יכולה איתו ולא יכולה בלעדיו, מה עושים אני ממש אבודה רע לי כל כך שאני לא יכולה אפילו לתאר את זה!!!! בבקשה תעזור לי!!! תודה

בימים האחרונים אנחנו כן בקשר ומצידו הכל בסדר הוא היה רוצה שאני אשים את הטבעת חזרה ונצעד לחופה, אבל אני כרגע בידיעה שהוא מתנהג ככה כשאני איתו אז אני נזכרת בחוויות המשותפות כל מה שהיה , כשעוד היה בסדר ומצד שני אני לא מרגישה אהבה לא מרגישה משיכה , כן הייתי רוצה בהמשך להכיר מישהו אחר אבל מצד שני בידיעה ששוב לא ניהיה בקשר או ביחד כמו כל הזמן של הפרדה אז אני אסבול והוא יחסר לי ואני לא ארצה להמשיך האלה , זה בעצם מה שמאוד מפריע ומסעיר אותי המחשבות האלה פשוט מפריעות לי לתפקד איך אני יכולה להגיע להחלטה במצב כזה ??? אם אני איתו אז יש לי ביטחון כי הוא עושה ועוזר לי ותומך בי בהכל וכן אוהב אותי ואני נוח לי עם זה אבל הרגשות לא הדדיים ומצד שני אם אני אגיד לו שאין טעם להמשיך אז אני כן אסבול בלעדיו וירגיש שאני סתם פוגעת בו , וכמה פעמים הוא כבר ירצה לחדש את הקשר שוב אני חושבת שאחרי הפעם הזאת הוא כבר לא יחזור ופשוט באמת יתחתן וימשיך בלעדיי???