אפליה כספית

שלום. אני בת 36. ההורים שלי גרושים שנים רבות, ואני נותרתי לגור עם אימי. לאורך שנים אבא שלי התייחס אלי כאל שלוחה של אמא שלי. ולכן כנראה החליט לא להעביר לי כסף. למרות שלא הצלחתי להסתדר בחיים מבחינה כלכלית. משך שנים הוא העביר כספים לאחותי, וגם כיום כשלא חסר לה כסף. בשנים האחרונות הוא אף התחיל להעביר כספים לאנשים זרים לגמרי, כמו למשל לפיליפינית שלו, לשכן שלו, לאח שלו. רק לא לי. כדי שאני אקבל משהו, אמא שלי צריכה לדבר עם אחותי, שתגיד לו שייתן לי. רק אז הוא נזכר שאני קיימת. בזמן האחרון פשוט נמאס לי מההתנהגות הזאת, והחלטתי לצמצם את הקשר איתו לרמה של שיחה פעם בחודשיים. השאלה היא האם הכעס שלי מוצדק. האם הורה חייב לתת כסף לילד שלו. כי מדי פעם כשאני חושבת על זה, זאת נראית לי סיבה ממש אגואיסטית למריבה. קפיטליסטית. איך אפשר לבוא למישהו ולדרוש ממנו כסף ? הרי זה שלו ולא שלי. כל פעם כשאני מדברת איתו או רואה אותו באיזה אירוע, הוא מתרברב בפניי שיש לו המון כסף, והוא קנה את זה ואת זה. שהוא נותן כסף לאחרים. ולמה אני לא לוקחת משכנתא. ובינתיים כשאבא שלי סופר את המיליונים, אני שוקעת בחובות כלכליים. מה אני אמורה לעשות עם כל זה ? תודה