למיכ

חשבתי עליך די הרבה מאז שקראתי את ההודעה העצובה שלך, זה נוגע באיזשהו אופן גם לי ואולי לכל מי שנמצא בצד הפחות דומיננטי בקשר זוגי, בלי קשר על הדעה שלי על טיפול נפשי דינאמי . בכל מקרה נראה לי שאולי את יכולה להתחיל את השיחה עם בעלך מזה שהתיקון שאת מבקשת לעצמך ולרווחתך הוא חשוב וחיוני לקשר ביניכם ולרווחת המשפחה כולה..., הרי המטרה היא לא הטיפול עצמו, המטרה היא להיות יותר שלמה יותר קרובה למהות שלך, לניצוץ האלוקי שיש בך...זו השקעה לטובת כל המשפחה ויכולות להיות לכך השפעות מרחיקות לכת אפילו על הדורות הבאים במניעה של העברה בין דורית של רגשות קשים וכיו"ב. לדעתי, גם אם זה לא נראה לו או שהוא לא מסכים מסיבותיו הוא, אם את רוצה בזה, זה לא חוסר התחשבות מצידך, הוא זה הוא ואת זה את, מותר לך וטבעי לחלוטין שיהיו לך רצונות משלך שלא בהכרח תואמים את שלו, ואת לא צריכה לרצות אותו יותר מידי, זה לא עושה טוב לאף אחד בטווח הרחוק. בתורה נאמר "והייתם לבשר אחד" או משהו כזה... ובכל זאת לכל אחד יש גם את האישיות הנפרדת שלו...אולי הוא מרגיש קצת מאוים מקשר כל כך משמעותי שיש לך שלו אין חלק בו, אם זה כך, את יכולה להסביר לו שכמו שאתם מאוחדים אתם גם נפרדים וזה בסדר ולגיטימי, רק שיש איזו הפרדה אפשר לראות אחד את השני. שהיה חג שמח .

תודה על המחשבה ועל הרצון לעזור, חג שמח.