מחשבות פנימיות
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
הייפנימיותה חי למי שאני פונה אליו. אני בת 22 ובשנים האחרונות קיימות אצלי מחשבות פנימיות מאד עמוקות. כל נושא ותחום שנוגע לי בחיים אני נכנסת לעובי הקורה שלו ומנתחת אותו באופן די מוגזם. יש לציין שכשאני עסוקה המחשבות האלה עוברות. אבל אני יודעת שיחזרו ברגע שלא אהיה עסוקה.. המחשבות האלה נוגעות בעיקר בתחום הזוגיות ולכן מקשות עליי להיקשר לבן זוג שלי. לדוגמא; איך אני באמת יודעת שאני רוצה אותו? האם הוא טוב בשבילי באמת? למה דווקא הוא? מה אני מרגישה כלפיו? וכן הלאה.. ראוי לציין שהן פוגעות בפיתוח הרגשות העמוקים שלי כלפי הבן זוג שכן אני תמיד חותרת לראיה פסימית.. התשובות בראש שלי הם: אם את חושבת על זה אולי את בספק ולכן את לא באמת רוצה? או המחשבה על עצם החשיבה בלי הבן זוג גורמת לי לחשוב שאולי אני לא רוצה מספיק. בעוד שכשאנחנו ביחד מאד מאד כיף לי ואני מרגישה רגשות מאד עמוקים.., אבל כשאני לבד המחשבות מכות בי ולא מרפות.. איך להעביר אותם? איך להרגיש מבלי לחשוב?? פשוט לתת לדברים לזרום לבד? אשמח לתשובה. ושנה טובה. רוני
שלום רוני, זה נשמע בכיוון האובססיבי (השייך לטווח הפרעות החרדה). אם זה נכון (ובדרך כלל המטרה היא אכן "לא להרגיש") כדאי להעזר בטיפול פסיכולוגי. אודי
הייאודי.. להפך המטרה שלי היא אכן להרגיש ולא לחשוב יותר כל כך הרבה... האם אתה מתכוון שיש לטפל בהבדל בין מחשבות שהן מציאותיות לבין מחשבות שהו לא מציאותיות?? ובנוסף, מה הטיפול ואורכו? וכמובן סיכויי ההצלחה שלו... שכן זה פוגע לי באיכות החיים מן הסתם... תודה רבה! רוני.
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
