לאודי-המשך "מפעם"- איך להתמודד?

אודי הי, שאלתי לא מזמן על פרידה מהפסיכולוגית ומאז חלו שינויים, אז רק להזכיר את הרקע שוב: ( ניסיתי להוסיף תגובה לשא' ששאלתי בעבר, אך משום מה לא העלית או שלא "נקלטה" במערכת): בטיפול כבר שנה וחצי בערך. היא יוצאת לחופשת לידה. בערך 3-4 חודשים.בחופשה לא נהיה כלל בקשר.( גם לא מיילים או סמסים). אני לא יודעת מה לעשות עם זה. זה עיתוי גרוע מבחינתי. וגם מבחינת הטיפול. היא הציעה "מחליפה" זמנית לתקפ' הזו. מי? למשל המדריכה שלה.( אני "הדבקתי" למדריכה הזו כינוי לא מחמיא מזמן וללא קשר למצב. למה? כי היא שיתפה אותי פעם-פעמיים בזמן משבר במה שהמדריכה אמרה לה "לעשות". ומכאן- הכינוי הלא מחמיא ש"הענקתי" לה. כמובן שהפסיכולוגית שלי יודעת מזה.). בנתיים אנו ממשיכות לדבר על אלטרנטיבות נוספות ל"מחליפה". כרגע- ללא החלטה/פתרון. בעייה נוספת: לא מספיק שהחופשת לידה קשה לי מנשוא,ואני לא מסוגלת להבין איך אשרוד אותה עם הנתק המוחלט הזה שהיא צריכה( אגב- אנחנו נפגשות הרבה.והקשר קרוב), הטיפול יסתיים "טרם זמן" כי היא צריכה לעזוב את הארץ. לו"ז? בערך שנה מחידוש הטיפול לאחר שובה מחופשת הלידה. המצב הזה מאד קשה לי ולא פשוט עבורי. החופשה הצפויה, מה לעשות, שינוי המסגרת שהיא רצתה בו, ואנו מיישמות כבר מס' חודשים.( כגון:הפחתת התקשורת שבין הפגישות -שהייתה דבר שבשגרה בקשר ביננו). בכל אופן,עכשיו, אחרי שעברו כבר כמה חודשים ושאני יודעת שחופשת הלידה הולכת ומתקרבת, הגעתי למסקנה שמה שהכי מפריע לי בעצם זה השינוי שחל בפסיכולגית עצמה. למרות שקשה להתרגל לפחות תקשורת בין הפגישות ולכללים החדשים שקבענו, ולמרות שגם נושא הפרידה שתהיה בחופשת הלידה מאד מטריד אותי, עדיין מה שהכי קשה לי זה השינוי ביחס שלה כלפי: היא פשוט השתנתה.איך זה בא לידי ביטוי? אני מרגישה שהיא פחות קרובה אלי. יותר מרוחקת. הרבה פחות חמה. כמעט כאילו מן הרגשה של : "היא כבר לא מסמפטת/אוהבת אותי כמו פעם". אני ממש יכולה להבחין בזה. כשדברתי איתה על זה, היא כן אמרה שחל בה שינוי. שהיא מודעת לעובדה שהיא "פחות חמה מפעם" , ושזה לא הכל קשור אלי... אולי זה ההריון, אולי עוד דברים בחייה, ואולי גם מה שקרה ביננו. ( והתגובה הלא קלה שלי לעובדת ההריון, ולידיעה שיש תאריך סיום לטיפול בשל העזיבה המתוכננת לחו"ל). שאלתי: גם אם אני מבינה את כל זה, עדיין זה מפריע לי. עדיין אני מרגישה שאבדתי אותה ביותר ממובן אחד. לא מספיק שהיא אכן תעזוב אותי כאשר תצא לחופשת הלידה, אני חשה שבעקבות השיונוי שחל ביחסה כלפי, היא למעשה עזבה אותי כבר עכשיו. אני לא יכולה להתמודד עם זה. אני כמעט מרגישה "מרומה". כאילו הפסיכולוגית שבה בחרתי לטיפול איננה עוד... שמי שהכרתי כבר לא קיימת. וזה פשוט מפריע לי להמשך הטיפול. לא יודעת מה לעשות. ואם בכלל אני אמורה לקבל כל כך הרבה שינויים... אני ממש מיואשת. מה עושים במצבים כאלו?

זאת אכן "הנקודה"..הכואבת.. בחיי..

נפגשתי איתה היום. והחלטתי שלא עוד. למה? כי כן. דברתי איתה על כל השינויים. ובפרט- על השינוי בה וביחסה כלפי. והיא? רק אמרה שהיא מודה- שהיא פחות חמה. ושהחליטה "לקחת צעד אחורה". ש"החם היה מתאים לתחילת הקשר הטיפולי.ושזה לא מתאים עכשיו". אני קצת גיכחתי. אמרתי לה שזה הכי מוזר. שהרי גם ככה לא חיפשתי חם. ושהיא הרי גם ככה מטבעה לא שופעת חם בלשון המעטה-זה אופייה, וזה בסדר גמור מבחינתי. לא חיפשתי רכות וחם כשבחרתי בה. חיפשתי אבל אותנטיות. ושהחם יהיה אמיתי. והוא אכן היה.ולכן לא ברור לי למה השינוי? כי רגש הוא רגש. גם אצלה. גם אצל פסיכולוגית. הרי היא גם בנאדם. והיא אמרה שזה "מכוון". ככה החליטה. ושלמעשה- "טייק איט אור ליב איט"...שזה מה שיש. ושככה היא. ושזה לא ישתנה. וזהו. ושאלו הנתונים. ושאם אני רוצה- אקח את זה. ואם לא- אז לא. ובנקודה הזאת החלטתי. ועניתי: שאם כך, וזה לא בר שינוי. אז לא. מה זה "החם התאים להתחלה?"... זה מצמרר אותי. מה זה? ואת מעט החם שכן יש מדוע לא להמיך ולהפגין? זה מוזר.ומכאיב. ואני בטח לא מרגישה מוכלת. וגם לא אהובה יותר. והיא אפילו מודה בזה. למרות שמבחינתה- "רוצה להמשיך"... אבל מבחינתי-זה "מוצר" שאני כבר לא מעוניינת בו. שלא מספק לי את מה שאני צריכה. גם שינתה את המסגרת- ואת זה כן קיבלתי. גם עוזבת לחופשה- בלי לתת לי שום פתח אליה בזמן הזה, אבל מה ששבר אותי היה היא. היא לא אותה הפסיכולוגת שבה בחרתי. כששאלתי אולי זה בגלל ההריון? היא אמרה שלא. היא פשוט ככה. החליטה. אז זהו. הודעתי לה. ויצאתי. ועכשיו? בא לי למות. כמו בשיר. כשלון בטיפול גרוע מלא לטפל כלל. ומה אני עושה עם עצמי עכשיו? אני צריכה עזרה רק כדי לצאת מהדבר הזה שהתפוצץ לי בפרצוף איתה. ואין לי. שום כתובת. http://www.youtube.com/watch?v=6l5AEqjICes איך היא יכולה להפוך את עורה ככה? ולהודות בזה?. למה?. איך מישהי מקצועית יכולה להטיל עלי לשאת בכל כך הרבה שינויים, בלי טיפה לראות אותי. רק בקשתי שתשאר היא. קיבלתי את המסגרת החדשה. קיבלתי את הפרידה. ורק רציתי שהיא- תישאר היא. או שלפחות אבין. איך אדם יכול להחליט להיות פחות חם? הרי זה רגש. רגש הוא לא החלטה...