לסוריקטה

היי, שלחתי לך תשובה, אבל הפורום תקע לי את המחשב הנייד והיא לא עלתה (מסתבר), אז אנסה לשחזר... את זוכרת נכון; בפעם האחרונה שנכנסתי לכאן, זה באמת היה אחרי פרק זמן ארוך של שקט מצידי. ואחרי כן, שוב היאלמות. כמה מילים טובות כתבת לי, ואני לא מזהה את עצמי בתוכן. כתבת ש"לא מספיק לחבר". פגעת בול בנקודה בעייתית אצלי. אני בנויה מדיסוציאציות על דיסוציאציות. הכל ניתוקים, כך שלחבר אצלי זה לא עניין של מה בכך. וסביר מאוד להניח שזה חלק ממהות החיפוש המתמיד שלי: כשהכל אובד כל הזמן, ואי-אפשר לשמר כלום, לא נותר אלא לנדוד בסוג של עיוורון מתמיד. ואת סוריקטה, מה שלומך? ושוב - מתנצלת על האיחור בתשובה, הלפטופ שלי והפורום לא ממש חברים. TM.

מקווה שאפשר לקחת "טרמפ"על הודעתך לסוריקטה... את רואה, את מאוד משמעותית כאן - אז וגם היום,ההגעה שלך לכאן מביאה לדיאלוג משובח, עם הרבה מילים טובות וראויות - חותמת על כל מילה שכתבו לך קודמותי. אז מה שלומך טימי? אני מאוד שמחה לפגוש אותך כאן, וגם עצוב לי לקרא על ההסתבכויות שלך עם הכדורים - קשה אתם וקשה בלעדיהם,, אני מקווה שהסתדר לך עם אותו כדור "סורר" שגורם לך לעליה במשקל - כאחת שסובלת קצת מעודף משקל,הדברים נגעו לליבי. בעבר כתבתי כאן מידי פעם, ואם זכרוני אינו בוגד בי, כתבתי גם לך, אולי את זוכרת יותר ?.. - אולי..בכל מקרה, קוראת כל מילה שלך, ומצטרפת לבקשתה של במבי להמשיך לכתוב כאן,את בהחלט קריאה ומעניינת - ורק בשורות טובות!! גליה.

בוודאי שאת יכולה להצטרף. מה קורה איתך? תעדכני קצת, אם זה בסדר מצידך, מה שלומך. תודה על המילים שלך... של כולן. כמו שכתבתי לסוריקטה, אני לא ממש מזהה את עצמי בתוכן. נראה כאילו הן נכתבו על מישהי אחרת. אני תמיד מסתבכת עם תרופות. כבר ניסיתי ה-מ-ו-ן, ותמיד סבלתי מתופעות לוואי, או שהן לא השפיעו בכלל. והנה, חשבתי שהפעם זה בסדר. ביום ראשון בערב אהיה אצל הפסיכיאטר ונראה ביחד מה לעשות, כי אני יודעת שאני צריכה אותן. לפחות את זה הפנמתי :) אל תבני יותר מדי על הזכרון שלי. הוא פגום בצורה קשה. דבר שגורם לי לא מעט צרות בחיים... כלומר, אני זוכרת שכתבת כאן בעבר, ושהיו בינינו חילופי דברים, אבל אני כבר לא ממש זוכרת על מה, אבל בבקשה, אל תקחי את זה באופן אישי... בבקשה. TM.

והנה, למשל, לשאלה "מה שלומך" בפני עצמה יש פוטנציאל להיות טריגר רציני לאובדן הקשרים כללי... פרגמנטציה כאן ועכשיו... סוריקטה