שאלה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום אודי, אני רוצה לשאול אותך שאלה- לפעמים, כשאני הולכת עם חברה לאכול בחוץ, והבטן שלי כבר מלאה, אני ממש חייבת לסיים את הכל, ואז-- קוראת תופעה ממש מוזרה כשהבטן שלי מלאה מאוד וכואבת (אני לא שמנה, ואוכלת רגיל, אבל לפעמים לא באמת מסוגלת לגמור את מה שהגישו, אבל חייבת ממש, משהו מבפנים) בא לי לבכות בטירוף. כל הגוף שלי נאבק בבכי הזה. אני בטיפול , אבל המטפלת שלי רזה וחטובה ואני ממש מתביישת לספר לה את זה. למרות שעל הנייר אני לא שמנה, אני מרגישה פרה, אבל לא בגלל זה בא לי לבכות. אני מרגישה כאילו מישהו האכיל אותי בכח, ואז כואב לי הלב עליי, ואת זה אני מרגישה כאילו אני חיצונית לעצמי.. והמישהי הבוגרת הזאת מרחמת או אולי חומלת על המישהי הקטנה שהאכילו אותה והבטן שלה מלאה (בא לי לבכות עכשיו) ורוצה נורא לבכות. אני מרגישה ברגעים האלה מושפלת, כאובה, זרה לעצמי ובודדה נורא. אני מתאפקת כי זה ממש לא תואם לסיטואציה. לפעמים הולכת לשירותים וקצת בוכה ואז חוזרת כאילו לא קרה כלום. אם אני מבינה את זה, אז למה זה ממשיך לקרות לי? ולמה זה מעורר כזה כאב על אנושי? אני יודעת שאמא שלי דוחפת אוכל, אבל לא זוכרת עליי משהו קיצוני. זה רק הנפש בוכה כל הזמן. אני בכלל לא קשורה לזה. יכול לעזור לי קצת? תודה. אחת, שלוחמת על חירותה הנפשית.
שלום לך, לוחמת ונלחמת, צמד חמד... :-) מה שאת מתארת צריך להיות מטופל במסגרת הטיפול שלך. לא מדובר ב"הבנה" או "ידיעה" אלא בחוויה רגשית שיש להתיר במסגרת הטיפול. וזה ממש לא משנה שהמטפלת שלך חטובה, לצורך העניין. אודי