לסמבדי ואודי

אני בכוונה לא הוספתי להודעתך כי כתבת לאודי ורציתי שתשארי אדומה עד שאודי יענה לך..לא רוצה להתערב במה שעובר עלייך זה פרטי שלך...אבל אני מאוד מבקשת לא להשוות אותי אלייך..תודה...תחשבי על עצמך,בסדר?..אודי אתה לא קורא בפרום השכן אבל אני מבקשת לא להשוות בעיות.. ולך אני לא רוצה לחזור על מה שדברנו ועבר מבחינתי....כל אחד והחבילה שלו........תרגישי טוב ובהצלחה.... הרגע חזרתי מבי"ח מהבוקר אני שם...כי בני עבר ניתוח היום אז באמת שאין לי כוח לכלום..ומצב הרוח שלי ממש רע...אבל אודי בבקשה תאמר משהו על השוואות.....זה קשה לי ההשוואה הזו....... מי זה מה שנשאר מהשם שלי... ככה מרגיש..ריקני כזה...קטוע...מקרטע.......אוף.........

הי מיכל, אני חושבת שאת בוחרת להשמיט אותיות משמך בהתאם למצב רוחך.וצר לי לקרוא שעוד אות נפלה לה.. ואולי "תרמתי" לזה. זו לא הייתה כוונתי. כמו שהסברתי בשאלתי לאודי, אני בדר"כ קוראת שקטה כאן ולא נוהגת להגיב להודעות. הפעם, בגלל הודעתך זו אחרוג ממנהגי: אני מצטערת אם נפגעת. אך אני לא רואה במה שכתבתי השוואה-כפי שציינת. לא השוויתי בין תוכן הטיפול שלך, בין הנסיבות ועוד. ה"השוואה" היחידה שאותה אולי עשיתי, היא כללית ביותר, ונוגעת לרב הטיפולים, ולאו דווקא לשלך: במרבית המקרים יש אכן אפשרות לחזור ולשוב למטפל/ת, גם לאחר החלטה על סיום הטיפול. זו הייתה כוונתי ולא שום דבר אחר. במקרה שלי- זאת פשוט אפשרות שלא קיימת מפאת הנסיבות של עזיבת הארץ. אני אישית רואה בידיעה שהמטפל/ת עדיין כאן, בארץ,ושאפשר יהיה במקרה הצורך לבקש לחזור לטיפול, או אפילו רק לפגישה אחת- כמו מעין עדכון או התייעצות וכ'ו, מקור להמון המון תמיכה, ורוגע. הידיעה שהסיום הוא לא בלתי הפיך, נותנת בעיני המון תקווה ושקט. כמו ילד שרוצה ומוכן כבר לפרוש כנפיים לעבר עצמאות ( בכל גיל- אפילו במעבר מגן לביה"ס, לצבא, ועוד ועוד), ויכול לעשות זאת בין השאר בגלל הידיעה שתמיד הדלת פתוחה בפניו לשוב הבייתה. אם רק יביט לאחור, יראה אי שם את אמא/אבא מחייכים ותומכים. לכן, שוב, אני לא רואה במה ששאלתי השוואה למקרה שלך ספציפית, אלא רק למקרה של סיום אך עדיין עם אפשרות חזרה. מקווה שתהיי בטוב, ושתרגישו טוב- את ובנך. כל טוב ורק בריאות ואושר. סמבדי

הזכרת את שמי ולא כתבת "כללית כל הטיפולים"..לא חשוב..מצב רוחי אינו קשור למה שכתבת אל תרגישי רע בגללי......את יכולה לקרוא מה שכתבתי פה בהודעות הקודמות ולהבין...מבינה את הקושי שהיא תהיה בחו"ל אבל גם שם היא לא מתה (ב"ה)...אפשר לשוחח איתה על זה ומייל נשלח גם לחו"ל...יש לכן עוד הרבה פגישות עד אז...ואולי תוכלו ליצור קשר ואולי אחרי חו"ל היא גם תחזור.....יש אפשרויות נסי לברר אותן איתה....מאמינה שהתקווה תתברר גם אצלך אם תתני לה צ'אנס... בהצלחה ותודה על האיחולים....מאחלת לך שתמצאי את דרכך

הי, כתבתי את שמך מכיון שאת דמות מאד משמעותית ומרכזית כאן בפורום. אז זאת הדוגמא הראשונה שעלתה לי לראש. יכול להיות שטעיתי ולא הייתי צריכה לציין אותך, אלא באמת לשאול שא' כללית יותר. אם כי, את יודעת, עם "דוגמאות" קל יותר להזדהות. שנית- מיכל, לשלוח מייל לחו"ל או "ליצור קשר" בחו"ל, וזה "שהיא לא מתה" - כל זה נכון אולי. אבל זה לא טיפול! זו לא אפשרות לחזור לטיפול. וההבדל הוא שזה לא תלוי בי. המטפלת לא יכולה לטפל מחו"ל. ובכלל, אני גם לא בטוחה שתאפשר או שזה נכון או אתי מבחינת קשר טיפולי, לאפשר יצירת קשר כשהיא בחו"ל. מדובר בסיום טיפול עקב נסיבות של המטפלת. משהו שאין ביכולתי לשנות, והוא לא תלוי בי. זה שונה מכל מצב אחר, של סיום טיפול התלוי במטופל. גם אם הנסיבות קשות, עדיין הן תלויות במטופל. המטפל נשאר שם. יש אפשרות לחזור. זה פשוט שונה. זאת דעתי...

אמנם סמבדי ואודי הנמענים אך מקווה שבסדר שכותבת לך גם, בסדר? את יודעת ? ממש אפשר להרגיש ולראות מוחשי איך את מגיעה הביתה "סחוטה" לחלוטין. מרוקנת מכל גרגר אנרגיה . המשאבים התרוקנו.. זה לא פלא.. אחרי יום מתיש כל כך. הניתוח של בנך..המתח הנוראי. בו היית ואולי את עדיין שרויה.. מיכל יקרה, מסכימה כמו אז ?... אני מחזיקה בידך ..פוסעות ביחד ביער בין העצים..שקט..שלווה..שומעות את משק כנפי הציפור..הנה,הסתכלי עליה,זו הציפור הכחולה שנחה על העלה ההוא..רואה...? ..ששש.. שומעת את זרימת מי הנחל ?... והנה בינות לסלעים איילה שותה מים... שלך ואיתך-במבי.

שוב אני מתערבת בעניינים לא שלי אבל לא יכולתי להתאפק כי יש שיר של יונה וולך : בנקיק נסתר בצוקים / אילה שותה מים / מה לי ולה / אלא צוקי לבי / אלא מעין חיי / אלא נסתר / אילה / מה לי ולה / אלא אהבתי. ויש לזה גם ביצוע די יפה : http://www.youtube.com/watch?v=dEDp45cIWGk לי יש את הפירוש האישי שלי לשיר הזה, אפשר גם לפרש את השיר בהקשר של הפורום הזה. לילה טוב.

תודה...מותשת ומחפשת משהו.לא יודעת במקום לנוח אני פה.....בודאי שאפשר......ואפילו רצוי......מחפשת רוגע.מישהוא שמבין..נחזיק ידיים ונרדם בשקט בינות לעצים........אוף.......אני בוכה......כמו מעיין הדמעות שוטפות.......מקווה שהלילה יעבור בשלום לבני...מלטפת אותו ברכות......זה החיים שלי....יש בשביל מי......יש משמעות.........נכון?????החיים חזקים מהכל......לאחוז בחיים..........

......כי אין מקום להשוואה כל אחד והכאב שלו..מה אתה לא מסכים איתי?????? כואב לי......לא הבנתי.."הדהוד של הסיפור שלי" איזה סיפור???????אוף אודי......אוף.......