נרגעתי מעט...

כתבתי הודעה לפתע המסך קפץ..והיא נעלמה..איני יודעת אם נשלחה או לא...לא אוהבת לשחזר ובכל זאת כותבת שוב...רציתי לומר שקראתי את הודעותיך ונרגעתי מעט...תודה שענית בצורה כנה שקצת התאכזבת...כנראה השילוב של הפרידה, הצורך שלי בפורם והשינוי שלך גרמו לחרדה מסויימת.... אופטימית יקרה, הפורם אינו חברה סגורה להפך הוא מרגיש לי חברה פתוחה ואולי פתוחה מדיי....מרגישה שנפתחתי ונסחפתי מאוד....התגובות אליי+ההזמנה שלך אודי והשיתוף שלי היו כמו הגברת חשיפה גדולה מאוד, קצת ללא שליטה שלי...ופתאום בבת אחת נדרשתי להתבגר לבד ושאחרים ידברו איתי..מ"ילדה נזקקת" הרגשתי קצת ננטשת אולי? חייבת להתבגר מהר ללא גיל התבגרות...נדמה לי שיודעים עליי יותר מאשר על כל אחד אחר פה...מצב משפחתי וכו'..בדרך כלל אני אדם פתוח אבל יש דברים שעולים רק פה...ויש דברים שהיו רק בטיפול שאף אחד לא יודע והיא לקחה אותם איתה..."מאמצת אותי אל ליבה" לעולם אנצור זאת..... דבר אחר..הפרידה עדיין קשה לי...אני קצת מרחפת, חולמת בהקיץ, "מדברת איתה" כל יום....אין יום שאני לא חושבת עליה..מנסה להפנים את דמותה בתוכי..חושבת מה היא הייתה אומרת על כל דבר כמעט...מוזר לי..כאילו לא נפרדנו, לא רוצה להאמין שממש נפרדנו כאילו אני בין פגישות...אז מנסה להרגיש אותה ולהזכר במשפטים חשובים...וקצת לא יודעת מה עושים עם זה...לפעמים בוכה ממש....רוצה לדבר איתה, לשתף ויודעת שזה כבר אף פעם לא יהיה אותו דבר למרות שהמקום שמור לי..כי לא אוכל לחזור לטיפול ממש לעולם.......הזוגיות יותר חשובה מהכל...והוא באמת אוהב אותי..אפשר לאהוב אותי.אני ראויה!!..זאת מסקנה חשובה ביותר שללא הטיפול לא הייתי מגיעה אליה...חושבת על תובנות מהטיפול...חולמת בלילה על הפגישות שהיו לנו...מוזר...אודי האם זה נשמע טבעי ככה להרגיש אחרי טיפול? האם דמותה תמשיך ככה ללוות אותי??? אולי אני חייבת לחשוב עליה כי אני פוחדת שתעלם לי...מוזר..מה דעתך?....גם געגוע ולווי טוב וגם צער על שנפרדנו... האם יש שיר מתאים? מזמן לא שלחת...אשמח אם תוכל להשמיע משהו...תודה מראש, מיכל...

http://www.youtube.com/watch?v=Y_8zsMP1ZOg לאודי - המילים של השיר, ממש מתחברות לי אליך!!! ולמיכל, מקווה שהמילים תעשנה לך טוב!! בכייף, אופטימית.

לצערי תפסת אותי ביום רע....תודה בכל זאת שיר יפה....