קשה לי בטיפול
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום, אני הולך כמעט שנתיים לטיפול במרפאה ציבורית, ומאז ומתמיד הטיפול היה קשה עבורי (קשה לי לדבר בצורה חלקה ואותנתית כול הזמן על מה שאני מרגיש) הטיפול בקרוב הולך להסתיים (כי המטפלת עוזבת) ואני בתחושה שהטיפול "לא עבד" אני כבר זמן מה רוצה לעזוב את הטיפול אבל תמיד מכריח את עצמי לשוב ולתת לזה עוד צ'אנס . כעת שהטיפול עומד להסתיים אני מרגיש די מאוכזב וחושב מה הטעם להמשיך עוד כמה מפגשים הרי בלאו וכי התחושה שאני נמצא בה היא מטרידה ולא נוחה במיוחד לאור העובדה שתמיד חזרתי בשביל ההתנסות של הצ'אנס הנוסף וחוויית התהליך וכרגע אני רואה שציפיותיי שהטיפול יצליח הולכות ונמוגות. כאשר אני מדבר על כך אם המטפלת פגישה שלמה הולכת על זה ולא מצליחים להגיע לנושאים חשובים יותר ושוב אני יוצא מהפגישה בתחושת אכזבה בגדול אני אדם נורמטיבי- עובד ולומד ואשמח מאד לקבל התייסות למקרה שלי תודה
שלום אופניק, על מנת לדבר על "הצלחה" צריכה להיות הגדרה ברורה של מטרות. האם יש כאלו? לא בכל טיפול נוהגים להציב מטרות, וייתכן שאתם עושים טיפול שמהותו חקירה, מעין מסע משותף, שאז לא ניתן לדבר במונחים של "הצלחה" או "כישלון", אלא להתמקד בתחושות שלך. אלו שרלוונטיות כאן הן אכזבה והפרידה הצפויה. אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
