חבל לי...

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

02/08/2012 | 19:12 | מאת: מיכ

אודי יקר וכלם, קצת מתקשה להסביר..תראו אני השבוע הייתי צריכה קצת לעצור למחשבה...נפרדתי מטיפול..בפורם שיתפתי אבל יותר מדיי והרגשתי מכבידה...וקצת רע..(לא בגללך אודי...)אבל עבר לי...צרוף מקרים שזה קרה עם כלם..בלי קשר לאחרים...מצטערת אודי... לא נאלמתי וגם לא נעלמתי...אני פה קצת יותר בשקט.. ההזמנה שלך אודי לענות לאחרים הייתה מוזרה וזרה לי, כלומר יכולת פשוט להשאיר נקודות אדומות ולענות למחרת כמו שכבר עשית לפני.. אבל להרגיע שאתה פה...ולהעלות לאט הודעות בלי הכרזות, ההכרזה קצת מפחידה, מרחיקה לא יודעת...כאילו תענו ואם אתם לא עונים נעלמתם ונראה שנעלבת, כאילו התהפכו היוצרות..אנחנו המטפלים פתאום??.. מפחיד!!! אם רוצים עונים אם לא אז לא..וקהילה תווצר תוך כדי, הרי זה מה שחשת, שנוצרה קהילה........(תמיד היה כך ועובדה שאני עניתי לאחרים לפני שאתה ענית בלילה והעלת...) לכלכם, אותי לימדו ש"אבן ששתית ממנה אל תירוק לתוכה או אל תזרוק לתוכה אבן.." משהו כזה והמביו יבין...ובטיפול למדתי, אודי היקר, שקשר טוב מכיל גם כעסים זה לא מבטל את מה שהיה...ועדיין אפשר לאהוב גם כשכועסים..את זה למדתי ממש לא מזמן ולכן אני מרשה לעצמי גם להעביר אולי ביקורת עלייך...כמובן שזה אינו מבטל בכלל את אהבתי אלייך והערכתי על העזרה המרובה שלך....וחבר'ה אל תשכחו שהכל פה בהתנדבות וברצון טוב ואהבה מאודי היקר!!! ואמרת שתחשוב..אז אולי באמת רק להעלות בלי הכרזות...משהו כזה.. לגבי הקבוצות, אני מרגישה דווקא שייכת לכלם...הגעתי לפני שהחברות הישנות עזבו והתחברתי לחדשות שגם אני בניהן... סוריקטה היקרה תמיד ענתה בחכמה ומחשבה מרובה..גם לי...נילי שהייתה מיוחדת מאוד עם דימויים כאלה.....ועוד ועוד..ואופיר מתוקה, צר לי שכך את מרגישה..לא שייכת..את יכולה להשתייך אם רק תאפשרי לעצמך...אף אחד לא מרחיק אותך... דרך אגב מצבי טוב..אני ממש בסדר...ומצטערת אבל לא אוכל להשיב בשבוע הבא כי גם אני כמו כל עם ישראל בערך בחופשה!!!! איזה כיף!!!!!חייבת חופשה!!! נסו ותראו כמה זה טוב!!! מומלץ בחום...חייבת שקט נפשי....לא נעלמת..אני פה..כנראה רק אקרא... חברים יקרים ואודי היקר, כלכם כל כך חשובים...צר לי עלייך אודי שהרגשת כל כך "נטוש" משתי קבוצות..אך זה לא כך ממש...גם מי שלא כותב אולי קורא..ויכול מאוד להיות שאנשים צמחו מפה הלאה.....לקחו את הדברים שלך והפנימו...כמו בטיפול שהוא לא לתמיד...פרידות...לא קל...אבל יש לנו את היכולת לזכור ולהפנים בתוכנו אנשים (לטוב ולרע) אבל כשזה לטוב זה עוזר... זאת תכונה נפלאה!!!(עדיין מנסה ליישם...) ופה אודי, הכי קשה הפרידות..יודע למה? כי אתה אף פעם לא יודע למה מישהוא עזב אם הוא לא משתף ואין תהליך...אז מבינה את הרגשתך..אך בבקשה אל תנסה לפרש יותר מדיי כל דבר לפעמים זה פשוט ככה...דרך אגב זה מה שאמרתי למטפלת שלי פעם..ושלא כל דבר צריך לחפור בו :) באהבה רבה מיכל (שממש ממש מרגישה שלמה!!!!) פתאום מצטערת שלא אוכל להגיב..(אקרא כנראה ללא תגובה מצידי..זה בעייתי..) אך אחזור אי"ה...מקווה שגם אתה נהנה בחופשתך..

05/08/2012 | 13:25 | מאת: אני15

שלום מיכל האם ישנה אפשרות למצוא את דרך המלך? קבלת הערה , ונעלמת. לפני כן כתבת המון אין ספק שאת חסרה וכן אני ( ואולי עוד כמה ) אשמח מאוד לשמוע על ההתמודדות שלך עם הפרידה כי זה אכן לא קל. יש כמה אפורים באמצע בין לכתוב 5 פעמים ביום ובין להעלם כי בסך הכך אני מניחה שהפורום תרם לך ואת לו. ושוב, אשמח לשמוע מה עובר עליך..זה נושא שאכן מעסיק את כולנו.

הי מיכל, לא נעלבתי ולא התהפכו היוצרות, אל דאגה. תהני בחופפשה! אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית