הי אודי..

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

31/07/2012 | 00:32 | מאת: מ.

לא יודעת למה..הרגשתי צורך לענות לשאלתך ל"פשר השתיקה הרועמת".. לא חושבת שהתכוונת אלי..אבל בכל זאת יודעת "רק על עצמי לספר"..חושבת שכל אחד מגיב או לא מגיב מסיבות אחרות ..מרגישה שאני פונה לכאן רק בשעות חרום.. והן לא מעטות.. אין לי כל כך אנרגיות לכתוב..למרות שאולי לטעמך או לטעם אחרים..כותבת כאן יותר מדי..ועוד יותר אין לי כל כך אנרגיות לקרוא..להתרכז..וגם כשקוראת..ורוצה להגיב..(למיכ, לבמבי וגם לאחרים).. אין לי כלכך כוח לעשות את זה.. ומוותרת.. זוכרת..קצת בנוסטלגיה.. את ההתקופה שאולי הרגשתי בה יותר תקווה..עם שיר, שרית, טימי, אופיר, נילי..ואחרות שלא זוכרת כרגע.. וסליחה מהן..שהייתי בה יותר "מעורבת חברתית".. היום לא מרגישה שייכת בשומקום בעצם.. ולגבי ההזמנה שלך את כולם להגיב.. (אם הבנתי נכון לזה התכוונה במבי בשינוי הפורמט?) - אותי זה קצת הרתיע..כי חייתי קצת באשליה שמה שכותבת.. זה משהו פרטי שלי..שמשתפת אותך..ומי שרוצה להגיב כמובן מוזמן..במיוחד אם זה למטרת תמיכה (:... אבל כשאתה מזמין.....זה איכשהו נשמע ומרגיש אחרת..ושוב אני לא דוגמא כי כאמור למעלה..אני באמת סוציומטית בזמן האחרון... סליחה שבלבלתי את המח..((עדיין לא בטוחה אם אלחץ על 'שלח' או אמחק הכל....))...................

הי מיקה יקרה, ראשית, טוב שלחצת 'שלח'... שנית, תמיכה חזקה יותר מתקבלת כשיש קבוצה מסביב, בדרך כלל... מקווה שיחזרו ימי התקווה, אלייך ובכלל. אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית