אומץ או טפשות?

טוב, קראו אותי מההודעה הישנה לחדשות יותר...לא תאמינו מה עשיתי, לא יכולתי לפגוש אותה היום כי היא הייתה עמוסה ולמרות שהציעה בערב אני לא יכולתי, אבל שיחה הייתה ואת זה אתם כבר יודעים....הרגשתי שמשהו ממש ממש חסר לי...הייתי עם הילד שלי בספרייה ואז ראיתי שעוד מעט עשרה לשבע... נסעתי אליה (הוא נשאר באוטו),עמדתי בחוץ וכתבתי שאני בחוץ ורוצה חיבוק אם היא בין פגישות....חיכיתי ויצא מישהוא, מיד צלצלתי בדלת ונכנסתי, חיבקתי אותה, היא חבקה בחזרה כנראה מהלם!!!! אמרתי לה שלא יכולתי, היא הבינה מיד ואמרה שזה מה שלא התאפשר ועכשיו כן.... איזו מדהימה!!!!אמרתי לה שקשה לי מאוד והייתי ממשיכה לולא בעלי...היא אמרה שלא כדאי להפגש בסתר...ואני הסכמתי...ואז היא אמרה "המטופלת הבאה צריכה לבוא אם את לא רוצה לפגוש אותה"...כי היא יודעת שלא אהבתי לראות...אמרתי שלא אכפת לי לפגוש....המטופלת כבר הייתה בדלת ואני חיבקתי אותה שוב הדלת הייתה חצי פתוחה, מסכנה בטח ראתה שהתחבקנו והיה כבר שבע..והלכתי משם.......אז אם את מטופלת יקרה ראית מישהיא מחבקת את המטפלת שלך בדיוק כשהגיע הזמן שלך אני מצטערת....זאת הייתי אני.........