רציתי להעלם מכאן...

..נכנסתי, קראתי, והפנמתי...שיש אנשים שאכפת להם...שיש אהבה בעולם...שיש מקום לכל...ריגשתם אותי בתגובותיכם...תודה, אופטימית, גיגית, במבי, אחת, חליל, גילת21, רוני...כל כך הרבה מקווה שלא שכחתי אף אחד...מעניין אם בחו"ל פורמים כאלה גם עובדים ככה...ההכלה של העם שלנו...הפיגוע הקשה שוב מראה לנו שיש מלאכים במדינה שלנו...ממש....ופה אפשר לחוות זאת יום יום... מדהים איך אנשים שמעולם לא פגשתי יכולים במילים כתובות לעורר כל כך הרבה רגשות...(למרות שאצלי זה לא כזה בעייתי לעורר :)) היום זה היום שבו היינו נפגשות, היא ואני.....קשה לי לכתוב לכם מה עובר לי בראש כרגע...מנסה להאחז בדברים שהיא אמרה לי ומה היא הייתה אומרת לי היום...היא אמרה שתחשוב עליי בימי ראשון..האמנם? הלוואי.....מנסה את החוזקות שלי היום.... היא אמרה שכיום אני מסוגלת להכיל את עצמי יותר, צודקת, היא הייתה אומרת אולי שיש לי הכוח וכתבה לי "היי מי שאת, ראויה לאהבה,לכבוד והערכה"....מנסה להיות מי שאני וחוזרת לכתוב כאן ולתת אמון...תודה שאפשרתם לי זאת כלכם.....ובמיוחד אתה, אודי היקר!!! שולחת שיר שכתבתי..... המעטפת המעטפת, ההגנה, ההחזקה שנעלמה, המחסור במילה, המבט, השאלה, מוביל אותה הרחק אל קצה גבול היכולת, עד כמה תוכל למשוך? להיות בתוך עצמה? לב, ריאה, גוף ונשמה כל כולה ממלמלת, לאן זה מוביל? מהו קצה השביל? האם יש אור שם בקצה הנהר הסוחף? האם יש כוחות לשחות בלעדייך? או שמא איתך? לחשוב מחוץ לקופסא, מעבר למרחב והזמן, איך תוכל להפנים כשאת הרחק מכאן? מעבר להרים ולגבולות, מעבר לחצות, כיצד תוכל אותך בתוכה לגלות? לחוות, להיות, לעורר רגשות, או שמא לחשוב בתובנה ומעט לכבות? מעבר לנהר, מעבר להרים, מעבר למחסום, ארחף על כנפי הרגש והדמיון, ואמצא את המקום..... אוהבת, ושולחת חוזקות לכלם...מיכל (השלמה..מאמינים?)

אני עם דמעות בעיניים, כל כך ריגשת אותי, את מדהימה! אני פה בפורום בערך ארבעה חודשים, קוראת אותך, את התהליך שאת עוברת, את הכאב,את הפחד,את הצורך שלך, את החוזקות המדהימות שבך. אני בטוחה שהיא חושבת עלייך, אני בטוחה שהיא מרגישה שזכתה בך, בהיכרות איתך, את כל כך אמיתית, רגישה. גרמת לי לאושר שמנית את שמי עם האנשים שריגשו אותך, תודה לך מיכל שאפשרת לי להרגיש את מה שאני מרגישה כעת! אין מתנה נפלאה מזו "מיכל (השלמה..מאמינים?)"- מגיע לך להרגיש ככה!!!את ראויה לכך שולחת לך המוןןןןן חיבוקים אני כאן גיגית