למי שרע, לא לקרוא...

כן, אני נראית רע,חיוורת,חולמת בהקיץ כל היום...כאילו מישהו מת...חס ושלום..אבל ככה מרגיש לי מבפנים....ופתאום אני מתחשבת באנשים פה בפורם שאני עושה להם רע..........סליחה, לא רוצה לעשות רע לאף אחד....למי שקשה בבקשה אל תקראו אותי........לא רוצה לעורר פחדים אצל אחרים.אוף........מצטערת אבל פה זה פורם לכל מיני רגשות..סליחה שאני ככה........שרע לי....רציתי שיהיה סוף טוב......כזה "הפי אנד"....זה לא עובד ככה בסדר?????? רע לי ממש......אולי לא טוב ששתפתי שאנשים התחברו למה שכתבתי.....עוררתי רגשות אצל אחרים וזה מפחיד אותי.אודי, אני כותבת מילים אלו ובוכה כל כך......... אתה חושב שכדאי להפסיק????? גרמתי לאנשים צער.....אוף.....נתתי לעצמי לחוות עד הסוף בטיפול, נתתי לעצמי להגיע לרגרסיה...היא כתבה שהייתי אמיצה בכך....איזה אומץ? להיות ברגרסיה זה אומץ???אודי.....אני בסערת רגשות נוראית היום.....האם לתת לזה ביטוי??אוף.....לא אוכל לחזור אליה לעולם, אתה שומע? זה מסובך כל כך.אף אחד פה בפורם לא יודע את הסיבה האמיתית לעזיבה שלי.....כלם חושבים שזה הכסף.....אז זה לא ממש נכון...זה הרבה יותר מסובך.......זה או היא או בעלי...היא אמרה שאני מכניסה אותה למלכוד.....זה כמו לבחור בין אבא לאמא.....ואני בחרתי בהגיון.....אוף........כמובן שזה לא סיום אולטימטיבי....אודי, תאמר משהו מרגיע.אני לא כתבתי שום שיר....אין לזה מילים....אולי לך יש משהו מרגיע????????בבקשה אודי תרגיע....אני בכלל לא יודעת מתי תעלה את ההודעה הזאת כי זה יום שלישי והכל ככה מסובך לי.....אני די דחוף צריכה ממך משהו.....אוף.......סליחה למי שקורא שהרסתי לו את היום.....

... זה באמת מאוד מאוד כואב. זה להרגיש קצת מוות זה כ"כ קשה.. זה אובדן... ואת מתאבלת קצת עליה. על הקשר שהיה כפי שהיה. ונכון.. הסוף הוא לא סופי לחלוטין. הרי תוכלי ליצור איתה קשר ולשתף..ולאחל..כפי שהיא הזמינה אותך לעשות.. זוכרת ? אבל, נכון..הקשר המסויים הזה, כפי שהיה בנקודת הזמן הזו.הסתיימה. וזה קשה. וזה כואב. מאוד.. רוצה להיות איתך עכשיו בשקט, אם מתאים לך.. להחזיק בידך ופשוט להיות איתך.. איתך-במבי.

עושה לי טוב לשמוע שאת בסדר.כל כך דאגתי..פחדתי, לא רציתי שתקראי אותי כואבת......לא יודעת למה......איזה כיף לאחוז בידך ולהיות איתך.את שומעת את רחש המים? את הטבע...זה המקום שאני רוצה לאחוז בידך.....ואולי גם לשמוע את השיר על האיילה........

ככה זה. את פורקת כאן את כל התיסכול והכאב. מרגישה מעט שחרור... ואז קמה מן הכסא. והולכת לעיסוקים שמחכים לך. לילדים שרוצים את תשומת ליבך - יש לך כוח לתת. ראית איזה קסם? אז זהו. שבדיוק בשביל זה נועד הפורם. לא לליקוקים. ולא להתיפייפויות... אלא להיות איך שאת. וכמה שאת. אנחנו חווים את מה שאנחנו חווים בדרך שלנו - ומרצוננו. את לא מכריחה אף אחד להיות היכן שהוא לא רוצה. וחוצמזה שהדאגה שלך עכשיו צריכה להיות לעצמך, כי רק כך תוכלי להמשיך לדאוג לאחרים. אם לא היית מרגישה ב'דכאון' ועצובה. ותלושה. ומיותמת... אז הפרידה היתה מוביימת, ולא אמיתית. את עוברת עכשיו סוג של אובדן. מסודר. מאורגן. מתוכנן - אבל אובדן. יש זמן סביר לבכי. וזמן מתאים לנחמה. ואם חווים אותו כמו שצריך - אפשר לקום לחיים המקסימים שמחכים לך!!! ואל תשכחי, שלא נפרדתם לעולמי עולמים. ראש שנה מתקרב - והיא בטח תשמח לטלפון חגיגי של "חג שמח פסיכולוגית יקרה שלי" ואז זה יבוא ממקום בנוי. אוהב. אבל פחות... נזקק. תני לך את הזמן שלך! מגיע לך. תקראי את הפנקס שהיא כתבה לך (כיף לך!!!) המון פעמים. עד שתדעי אותואפילו בעל פה! כלומר, תדעי אותך בעל פה. כי היא כתבה אותך, כמו שאודי כתב לך. מותר לך לחשוב עליה עכשיו כמה שאת רוצה. אל תילחמי ברגשות. במחשבות. תני להן מקום! זה הזמן! ואת כל כך נורמלית!!!! וכמובן, כשבא לך - תכתבי לנו המון דברים. ובלי אזהרות של רע וטוב, תסמכי עלינו :)) כולם כאן איתך אוהבים...

את מביאה הרבה אופטימיות איתך...איזו מקסימה!!!!אל תדאגי אני כבר מכירה את הפנקס בעל פה וגם את הסיכום אפילו שהוא ארוך :) איך ידעת שאני כבר מתכננת על ראש השנה?? :).רואה אני עכשיו אפילו מחייכת קצת......אבל אני ממש נראית רע.....לא טוב לי......ודווקא היום התבשרתי שהבן הבכור שלי צריך לעבור ניתוח......נאחס!!!!!!אז כשצריך לחיות ולהיות בשביל אחרים זה ממש ככה.......לקום מהכיסא של המחשב ולצאת לתמוך בילדיי......לא רוצה לפרט.....אבל באסה שאי אפשר לספר לה........

מיכל יקרה. את באמת אמיצה, כמה אומץ צריך כדי לעבור תהליך כזה שאת עוברת, להרגיש, להיות ולא לברוח. כמה אומץ צריך בשביל לשתף בצורה אמיתית וכנה ברגשות, במחשבות, במילים. הרבה, הרבה אומץ יש בך (וזה לא סותר את כל הדברים האחרים שאת גם מרגישה- פחד, חולשה, קטנה, כאב, אובדן ועוד ועוד). אני יכולה לומר לך רק תודה על הזכות שנתת לי להיות איתך קצת במה שאת עוברת ועל הצוהר שפתחת לנו. ובאמת אף אחד לא חייב להיות פה, כל אחד פה מרצונו החופשי, את לא צריכה לקחת אחריות על מה שהדברים פה עושים לאחרים. כל אחד ואיפה שזה פוגש אותו. לא צריך להבהל מזה. וגם אודי שומר פה על העניינים.

:) ועדיין אני מצטערת כל כך אם זה סוחט מישהוא.....