במבי

במבינו. ראיתי ושמעתי את הטלטלה העזה שעברת פה בימים האחרונים. נראה לי שאת רובנו הפרידה של מיכל פגשה במקומות כל כך מפחידים שקשה בכלל להביע במילים. מקווה שקצת נרגע אצלך ושנראה אותך בקרוב. חושבת עליך רק טוב.

קראתי אתמול את הודעתך. כשקראתי פעם ראשונה,הרגשתי קצת כמו זומבי. אין מרגיש. הלכתי לשוטט באינטרנט..הרגשתי שאני משוטטת ללא כוון,סתם כזה. חזרתי לפורום וקראתי פעם נוספת את הודעתך. התחלתי לבכות. לא הצלחתי לעצור את הבכי. לא הצלחתי לכתוב אף לא מילה אחת. הקטע הוא שאין לי מושג על מה ולמה בכיתי כך. כאילו ,גם אין סיבה שאגיב כפי שאני מגיבה לפרידה של מיכל מהמטפלת שלה. ובכל זאת.. תודה לך. במבי.

ומוזר לי להיות פה אחת מיוחדה, אחת היתה מחוברת פעם לסתם. סתם אחת. משם היא הגיעה.