פגישה אחרונה...פחד...

הנה הגיע יום ראשון, ה15.7 יום הפרידה...חיכיתי ליום הזה וגם רציתי שלא יגיע...קראתי את כל השירים שכתבתי בתקופה הזאת...ובכיתי לעצמי...עוד סיכומון קטן לקראת... מה יהיה היום? אני מקווה שבעיקר שתיקה, אני רוצה לשתוק קצת ולהקשיב לה..לשמוע אותה, את קולה בפעם האחרונה...רוצה לשמוע מה היא קלטה, מה היא חושבת עליי..מה היא תשא איתה ממני, את כל זה אני רוצה לשמוע...לשמוע מה היא מאמצת אל ליבה כמו שאמרה... אני גמרתי להשמיע הכל...כמובן שתמיד יש עוד...אבל עשינו סיכומים, נפרדנו כמו ש"צריך" דברתי המון, סיכמנו..הפרידה הייתה ברקע תקופה ארוכה, ידענו על התאריך כבר מזמן..האם זה היה נכון להתמודד עם סיכומים ולא לחתוך?..אולי זה ירכך את המכה? אין לי מושג מה יהיה היום..אני נורא פוחדת, מתרגשת, שמחה ועצובה יחד.... חלמתי בימים האחרונים על שתינו, בחדרים שבהם שוחחנו..על שיחות שאנחנו עשינו...חלומות שכאלה...מעניין....למה דוקא עכשיו חלמתי על השיחות שלנו? האם זה סיכום? האם זה עדיף מחלומות הנטישה שגם היו לי? שהיא נעלמת ואני לא מוצאת אותה...בימים האחרונים זה השתנה..מה דעתך על חלומות שכאלו? מקווה שאתה מבין שאני קצת הולכת להציף אותך...אז סליחה מראש..כנראה שאצטרך מקום לפרוק...מיכ

מפחיד... בהצלחה ממש ממש!!!

מיכ יקרה... באתי לשמוע איך היה... חשבתי עלייך (את בטח מרגישה, שכל הפורום פה במין תכונה כזאת סביב הפרידה שלך... שותף... בגלל שאת משתפת כ"כ טוב - שזה נראה לי ביטוי של זה שאת חווה ומעבדת כל כך טוב... את כל הגוונים... (לי זה נראה טוב, בהקשר של מה שכתבת..) בכל אופן - אני לא יודעת באיזו הרגשה תבואי לכאן כשתקראי, איך ההרגשה של "אחרי" אז אולי עדיף שלא אכביר במילים. מקווה שאת מרגישה בסדר. איתך. (כמה שאפשר, זרה ווירטואלית שכמותי...)