היי אודי

היי אודי רציתי להתייעץ איתך לגבי סוגייה מסויימת בטיפול שלי. אני בטיפול חמישה חודשים אצל פסיכולוגית, אני מאוד קשורה אלייה, היא באמת מאוד משמעותית עבורי. העניין הוא שלפעמים קצת קשה לי להיפתח לגמרי לגבי נושאים מסויימים, אני חושבת שזה נובע מהפחד שקיים בי שהיא תנטוש אותי כי יימאס לה, כי היא תאבד את הרצון לעזור לי. אני מתכוונת לנטישה גם במובן של סיום טיפול אבל לא רק, דווקא מפחיד אותי יותר המצב שנמשיך את הטיפול אבל שהיא תרגיש שנמאסתי עלייה, הרי לא באמת אפשר לטפל במישהו שלא מתחברים אליו או לא מרגישים איזושהי אמפתיה. אני גם תמיד חושבת על זה, שהיא יוצאת מהקליניקה היא הופכת להיות אדם "רגיל" ואדם רגיל לא תמיד מבין, מכיל, מקבל...ולכן אולי הכל הצגה, העמדת פנים?? באחת הפגישות הממש ראשונות סיפרתי לה משהו שקשור באחת הבעיות היותר רציניות, שבגלל אותה בעיה פניתי מלכתחילה לטיפול. היא בתגובה אמרה משהו שנורא פגע בי (וזה היה לפני שבכלל נקשרתי אלייה) היה שם משהו מזלזל, הרגשתי פגועה עד שהחלטתי במהלך הפגישה (עם עצמי בלבד) לא להגיע יותר. המשכתי להגיע בגלל משהו אחר שגרם לי להגיע, היום אני שמחה שהדבר הזה קרה כי אחרת לא היינו ממשיכות את הטיפול ואני שמחה שהמשכנו. בכל אופן כשיצאתי מהפגישה הרגשתי מאוד פגועה שהנה גם הפסיכולוגית שלי לא מסוגלת להבין אותי. עלה לי רעיון היום שאולי יש בי עדיין חסימות ומעצורים לדבר איתה על הכל בגלל אותו מקרה, למרות שבאמת הצלחתי "לשכוח",הרעיון שעומד מאחורי זה הוא שהנה היא הראתה לי שגם היא יכולה להגיב למצב שלי כמו שכל אחד אחר היה יכול להגיב, בלי להבין את הקושי, את החוסר יכולת שלי להתמודד וכדומה... אמרתי לה לפני 2 פגישות בערך שהיא אמרה משהו שנורא פגע בי באחת הפגישות הראשונות, לא סיפרתי לה מה בדיוק, רק הזכרתי את זה ממש על קצה המזלג (זה היה ממש לפני סיום פגישה) אני יודעת שחשוב להביא את זה לטיפול, אבל האם זה לא יעורר בה כעס כלפיי? אני באמת מפחדת מזה. אולי כדאי לעזוב את זה? כי בסה"כ היא כל כך בסדר, וגם אם היא "פישלה" אז זה בסדר, באמת בסדר, אני כן מסוגלת לשכוח, לסלוח ולהמשיך הלאה בטיפול... מה אתה מציע לי?? סליחה על האורך גיגית