...

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

02/07/2012 | 14:35 | מאת: מיכ

מזל שיש לך "קול" מרגיע...כי אני ממש לא רגועה...עדיין לא מבינה את הגעגוע...אולי זה משהו אחר, אולי זה החוסר ולא מה שיש וישאר איתי...."הכוס הריקה"...מצטערת על העומס בתקופה האחרונה..

02/07/2012 | 22:27 | מאת: אחת

היי מיכל. אין לי משהו מרגיע לומר לך. אני קוראת אותך ורציתי לומר לך שעוצמות הגעגוע, הצער, החסר, הכאב, הפחד, הקושי של הפרידה שלך שמתקרבת ולמעשה כבר פה כמה זמן מורגשות וחודרות לעצמות. הלוואי שהמסע שעברת איתה וכל הדברים שאספתן וראיתן יחד בדרך וישארו איתך לתמיד יוכלו להיות איתך גם בשעות החסר. ושגם הפתח שאתן משאירות פתוח אולי יביא קצת הקלה. לילה טוב

02/07/2012 | 22:49 | מאת: אחת

מיכל רציתי להגיד לך דבר ראשון לפני הכל שאני ממש מבינה אותך ומזדהה עם מה שעובר עליך. וגם סליחה שנדחפתי ככה פתאום

04/07/2012 | 16:40 | מאת: מיכ

הי, תודה! באמת הלוואי...

הי מיכל, לכוס הריקה לא מתגעגעים, אלא לצד המלא שלה... הכוס הריקה סתם מכאיבה בזיכרון שלה (כמובן, לא סתם). אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית