דכאון בהריון

אני בתחילת הריון שני, יש לי בת בת שנה וחצי, אחרי הלידה סבלתי מדכאון תקופה די ארוכה, הדכאון התבטא בהרגשת יאוש וכעס על עצמי, במקרים מסוימים פסיביות,וחוסר תפקוד בבית, צעקות, איומים להתאבד (לא עם כונה רצינית) יאוש מהחיים, אך לא היתה השפעה גדולה על התפקוד, המשכתי לעבוד ולתפקד כרגיל מחוץ לבית. את ההריון הנוכחי רציתי ולא רציתי, ובהשפעת בעלי הפסקתי לקחת גלולות ומיד נכנסתי להריון. מה שקורה עכשיו זה שחלק מהזמן אני מדוכאת נורא, שונאת את העובר ואת עצמי, מייחלת להפלה, וחלק מהזמן אני שמחה ומאושרת. אני רוצה לציין שהגורם העיקרי שגרם לי לדכאון לאחר הלידה הוא שלא הצלחתי לחזור למשקל הקודם למרות כל המאמצים, וזה הדבר העיקרי שמפריע לי גם היום, אני פוחדת נורא להיות שמנה (אין לי נטיה לאנורקסיה , לפני ההריון הייתי במשקל נורמלי לחלוטין) ומדוכאת נורא מזה שכבר התחלתי להשמין למרות שאני רק בשבוע שמיני, כמו כן אני סובלת מבחילות במשך כל היום וחולשה ועייפות איומות, ובכל זאת אני צריכה להמשיך ללכת לעבודה ולתפקד בבית עם הבת, אוכל, נקיון וכו' אני מרגישה משוגעת לגמרי וחוששת מאוד שזה יכול להשפיע ולפגוע בעובר, ופוחדת מאוד מה יהיה לאחר הלידה מה עושים?

נירה שלום דאגתך מוצדקת מאחר ואת מרגישה כעת כיצד התחושות השליליות מתגברות ופוגעות בצורה משמעותית באיכות חייך. מאחר ויש לך גם ניסיון אישי בדיכאון הקשור להריון וללידה הקודמת, החששות גוברים, וזה מעין מעגל סגור. התסכול גורר תסכול, וכמו נבואה שמגשימה את עצמה את בונה לעצמך את הדיכאון הבא. אבל זה לא הכרח המציאות. ניתן בהחלט לשנות את הגורל שאת מייעדת לעצמך, אבל זה דורש שינוי מהותי בחשיבה, ועזרה, הן מהסביבה, והן מגורם טיפולי מקצועי. במצב שנוצר אני חושב שאת צריכה לפנות לייעוץ פסיכולוגי ולקבל תמיכה קבועה לאורך כל ההריון ולפחות לתקופה שלאחר ההריון. ישנה חשיבות עצומה להתמודדות טובה עם תקופת ההריון והלידה, הן לך אישית, הן לחיי המשפחה, ובוודאי להתפתחות העובר (והתינוק בהמשך הדרך). אינני יודע כיצד התמודדת עם הדיכאון הקודם, אולם אם נעזרת בגורם טיפולי שעליו את סומכת וכבר מכירה, זה הזמן לפנות אליו שוב. במידה ולא אני ממליץ לך לפנות לפסיכולוג בהקדם. בברכה ד"ר אורן קפלן

נירה בוקר טוב. טוב שפנית אלינו בשאלתך- ואולי זו תהיה התחלת העזרה. הריון הינה תקופה בה חשופים לרגשות שונים והתהליך הנמשך 9 חודשים עשוי להיות לא פשוט- במיוחד אם ההריון הקודם היה כזה. האם תוכלי לספר לנו כיצד התמודדת עם הדכאון בהריון הראשון? והאם תוכלי לספר קצת על ביתך הבכורה- על הקשר ביניכן, על התפתחותה? גם אני חושבת- כפי שד"ר קפלן כתב שניתן לעזור. חזרי אלינו עם הפרטים הנוספים- ונתקדם הלאה. תודה. רוית.

תודה על ההתייחסות הנעימה. ביתי הבכורה היא ילדה מקסימה ומאוד מפותחת, היא בת שנה וארבעה חודשים, הולכת מגיל 11 חודשים, מדברת ומתקשרת נהדר, היא ילדה שמחה מאוד ורגועה. הקשר ביננו מקסים ואנחנו נהנות לבלות ביחד. אחד החששות שלי הוא כיצד אוכל לאהוב ילד נוסף ולא לגרוע ממנה, כי מאז שהיא נולדה היא מקבלת המון המון אהבה ותשומת לב ממני ומבעלי. לא עשיתי כל פעולה ספציפית להתמודדות עם הדכאון לאחר הלידה, ואף אחד מלבד בעלי לא היה שותף לכך, עם הזמן זה נרגע וחיי השגרה הקהו את התופעות, זה לקח כ-6 - 7 חודשים. אשמח לקבל עצות מעשיות. תודה מראש.