לאודי ולקוראים

כבר שנתיים ושלושה חודשים שאני בטיפול ובמקביל בערך התחלתי לכתוב כאן ולשאול...הגעתי מבולבלת מאוד ואפשר לראות בהודעות הקודמות עד כמה..כעת אני לקראת סיום והייתי רוצה להעזר בקוראים שעברו פרידות מטיפול ולשאול מה אתם עושים כדי להתגבר על כך שאין לכם את השעה הטיפולית יותר? כלומר האם לערוך שיחות עם עצמי ולנסות לחשוב מה היא הייתה אומרת??..בזמן האחרון אני כאילו משוחחת איתה וחושבת מה היא עונה.... ברור שמטפל יגיד לדעת שהכל סופי..אבל זה נשמע מדכא!! אני רוצה להתגבר על הכאב של הפרידה ונראה לי שדיבור על חוזקות קצת משכיח את הכאב....מה דעתך אודי? האם חוזקות זה העניין???? אם יש למישהוא רעיון לפגישה אחרונה...סיכומים נעשים כל התקופה הזו אבל אני זקוקה למשהו שהיא תזכור אותי או שתחשוב שאני מיוחדת ולא סתם...ברור לי שכך חושב כל אחד ובכל זאת האם יש רעיון? כמובן שאקנה מתנה וגם פה אשמח לרעיון...אולי מישהוא יכול לשתף מה הוא עשה בפגישה אחרונה? תודה מראש