חזרתי מפגישה

אחרי שכל השבוע לא יצרתי איתה קשר בכלל...היא אמרה ש"אני הולכת ונעלמת תרתי משמע" (אני גם רזיתי מרצון כמובן..)לא שאלתי אם לטובה או לא :) הבאתי שיר, השירים שלי עכשיו הם סיכומים כאלו...היא אמרה שאני כותבת כל כך יפה וגם אמרה שאם אחליט לפרסם..חחח..אני לא אפרסם אבל זה נחמד שהיא חושבת שהם טובים מספיק לפרסום...ובכלל אני די מדברת על חוזקות עכשיו ועל נסיונות לשינוי ולמצוא אנשים תומכים סביבי...וזה מעניין אולי אני זקוקה לחוזקות כרגע ולא להראות לה שאני לא מסתדרת..האם בשביל להוכיח לה משהו? ונראה לי שפתאום גם היא מוכנה ככה לתת יותר מעצמה..האם אני חולמת? אני חושבת שהיא מנדבת לי יותר מחמאות ויותר דברים שמחזקים..האם להראות לי שאני יכולה?..סתם רציתי לשתף ואולי גם לשאול האם לדבר על חוזקות זה עוזר? האם זה יעזור????.... אודי, אני מתבגרת...ממש...נכנסת לאחריות כזו של עולם מבוגרים..לוקחת על עצמי...וגם לאפשר לעצמי לטעות ולשאת באחריות של הטעויות ככה היא אומרת זה להתבגר... ודוקא עכשיו אני צריכה לחכות שבוע וחצי כי נדחתה פגישה, השאלה אם אוכל לחכות ללא קשר איתה, אולי זה יעזור להפרד אחר כך...אני כל כך מרגישה צורך לשתף בכל מה שעובר עליי בתקופה הזאת, מקווה אודי שזה בסדר לשתף אולי זה נותן לי לחשוב עוד קצת על מה שעובר עליי....האם זה אפשרי? אם תרצה שאפסיק תגיד לי, נכון?

מאוד עוזר לי להעלות את הדברים על הכתב מולך...גם לדעת שקוראים ומגיבים :) מרגישה שעברתי כברת דרך רצינית בשנתיים האחרונות והשיתוף כאן תרם לי לעבד את הדברים טיפה יותר לעומק...אני שמחה על החופש בכתיבה הזו..יש בזה משהו משחרר ומיטיב....