לגיגית ואודי...

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

23/05/2012 | 14:21 | מאת: מיכ

גיגית יקרה,תודה רבה, התגובה שלך חשובה מאוד עבורי, כשאני כותבת זה כאילו רק אני ואודי..לפעמים קצת נשכח שכל אחד יכול לקרוא....אבל בזכות התגובות אני מקבלת חיזוקים בנוסף..יש לזה ערך נוסף... ואני קוראת כל מה שנכתב..ובקשר לתלות לפי מה שכתבת את ממש בהתחלה כך שתדעי שאצלי לדוגמא זה בא והולך ויש לזה חשיבות, כי השיתוף והיכולת ל"התלות" חשובה על מנת להפתח..אם לא נרגיש את הרצון להיות בקרבת המטפלת איך נפתח?? מניסיון...ומחשבות על הטיפול יש כל הזמן ואולי זה לטובה כדי שנוכל לחשוב ולעבד את הדברים...התחלתי לראות גם את הטוב שבתלות...זה לא רק רע...וכמו שלמדתי פה וגם בטיפול התלות הכרחית על מנת שנגיע לעצמאות.... ואודי התחלתי לראות את הטוב שבזה...לפעמים זה כל כך טוב להרגיש שמישהוא מחזיק בשבילך...אז בתלות יש גם טוב...אני אתגעגע לתלות הזאת...כמה שזה נשמע אבסורדי..ועכשיו שאני לקראת סיום...(ולמרות שנתנו די הרבה זמן לסיום)אני חושבת שזה נתן לי הזדמנות להפתח ממש....להבין וללכת עד הסוף.....ועדיין לא יודעת איך אפרד אבל זה יעשה בקרוב...ואני מנסה להשלים עם זה כנראה להחזיק אותה קרוב מאוד עד שיסתיים הטיפול.......ואולי גם להתלות בה עוד קצת עד שאהיה לגמרי עם עצמי..ואגיע לעצמאות.....

הי מיכל, בוודאי שי שגם טוב בתלות...בטח שבהזדקקות (כל אהבה מכילה את זה, לא?). אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית