המלצה מנסיון אישי

שלום חשוב לי לשתף אתכם, הפעם בקצרה, בסיפור שלי בתקווה שזה יעזור לאנשים אחרים. אני קוראת די קבועה של הפורום הזה. אני בשנות השלושים לחיי, נשואה ויש לי ילדים. מתמודדת עם דיכאון וחרדה הרבה מאוד שנים. הייתי כשבע שנים בטיפול פסיכולוגי וכיום מטופלת בתרופות. אני רוצה להעביר מסר שיש אופטימיות ותקווה גם למי שסובל מאוד, כמו שהרבה אנשים יבינו למה אני מתכוונת. אני הייתי במצבים מאוד קשים, חוסר תפקוד ומחשבות אובדניות שלא פסקו. חוץ מהטיפול הפסיכולוגי עם הפסיכולוג שלי שהוא אדם נפלא (במילה אחת) התחלתי לקחת גם תרופות שסייעו לי מאוד ואני רוצה להמליץ לחוששים ומתלבטים לגבי התרופות, לנסות להתגבר ולקחת תרופות בנוסף לטיפול הפסיכולוגי. אם אתם מחליטים לקחת תרופות, אני ממליצה לבחור פסיכיאטר אנושי, לא שיפוטי ואדם שמקשיב שאפשר להתייעץ איתו ושלא נתפס לאבחנות. כיום אניכבר לא בטיפול פסיכולוגי, אני נוטלת את התרופה. לא תמיד הכל ורוד אבל ככה זה בחיים. אני מרגישה מאושרת! מאחלת כל טוב

תודה רבה שכתבת...זה נותן אור ותקווה..וכל הכבוד למקום שהגעת אליו, זה לא מובן מאליו...יכולה לומר לך שאני אישית פוחדת מתרופות אבל טוב שיש אותן למי שיכול להעזר בהן....ושמחה לשמוע שאת לוקחת את החיים בפרופורציות הנכונות...זה חשוב!