לד"ר אורן קפלן

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

30/04/2001 | 21:26 | מאת: טלי

א.נ בנוסף לשאלה שלי אליך שצמודה לשאלה לטלי פרידמן ברצוני להוסיף: לידידה שלי רקע כבר ארוך בבעיה הזו של הפרעות באכילה. היא טיפוס של אדם שיעשה הכל כדי לעזור למשפחה ולחברים בעת צרה, ואני מתכוון הכל. ובמקביל מזניחה את עצמה. בנוסף היא טיפוס שיודעת להקשיב לכל העולם ולבעיות שלו, היא כזו שגורמת לאנשים להיפתח בקלות, ואז כולם ממלאים אותה בבעיות שלהם. איך היא יכולה בכלל להתרכז בעצמה כשהיא צריכה לדאוג ולהקשיב לחצי עולם? זו בעיה קשה מפני שבצורה זו היא נעזרת להמלט מהבעיות שלה, " ואצלי הכל בסדר ולא מבינה מה אתם רוצים". זקוק לעזרה. תודה מראש.

30/04/2001 | 23:40 | מאת: ד"ר אורן קפלן

טלי קראתי את הודעותיך ואני מאוד מעריך את רצונך לעזור לחברה במצוקה. אני לא יודע אם את יכולה לעשות יותר ממה שעשית. את יכולה לשוחח איתה ולהסביר על הצורך בטיפול. במידה ואת מכירה אנשים קרובים אליה ברי השפעה, את יכולה לדבר גם איתם. עם זאת, בסופו של דבר, אדם צריך לרצות לעזור לעצמו. אם המוטיבציה הזו איננה קיימת, לא יעזור כלום. האחריות שאת לוקחת על המצב היא רבה, ואני לא יודע אם את יכולה באמת לעמוד באחריות כבדה כל כך. את צריכה להבין שזה מצב מורכב ולא תמיד ניתן לצאת ממנו במהירות. דרוש זמן רב, וגם אם יתחיל טיפול סביר להניח שהוא יהיה ממושך. המשיכי להיות חברה טובה ולהיות שם. זה הדבר החשוב ביותר. לא תוכלי להשפיע כפי שאת היית רוצה להשפיע, אבל עצם נוכחותך והתמיכה שאת נותנת יוכלו בוודאי לעזור. בברכה ד"ר אורן קפלן

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית