שלחתי לה ועכשיו לך..

מחשבות נכתבות, מצבורי רגשות, תקופה ארוכה של גילוי והסתרות. יום רודף יום, מחפשת משמעות למילים, מחפשת מקום, השבילים מתפתלים, פורצות מתוכי כל מיני מהומות, שאותן אי אפשר בקלות לכבות. פוחדת לגדול, פוחדת לצמוח, יותר לא נותרו בי עוצמות ,אין בי כוח לשוחח על מה שחשוב באמת, או פשוט להיות ולהקשיב כעת? מוצאת את עצמי לא פעם חושבת, אולי היה כדאי לעשות זאת אחרת? בלווי שקט, בקול רגוע, במקום שנותן, מאפשר כידוע לעיתים נפגש במקום חשוך לא מובן, לעיתים רק ארצה להחזיק את הזמן מתלבטת אולי לא הכול הייתי יכולה לך לומר, אבל יש דברים שהם אינם יכולים....אפילו לנייר..... אומץ בתוך סערות רוגשות, מילים ריקות ומחשבות רחוקות.... השמיים גבוהים מלגעת בעננים, איך חשבת להגיע, ילדה קטנה במעמקים? משוטטת בלי הרף מתחבטת בעצמה, ילדה קטנה, אינה יכולה........גם אם אינה לבדה.. מילים זורקת לחלל האוויר, בלי לחשוב לרגע, בלי להבין, לעיתים עוצרת, מובנת? לא מובנת? משחקי המילים הנזרקות לחלל...לא נוגעת בכלל...... קרובה...רחוקה.....הכל מעורפל.......... חסרת הגנה בתוך המעמקים קראתי אלייך ילדה קטנה במעמקים חיבקתי, קיבלתי אך שוקעת למטה במקום להפנים........ "אומץ" כן מכאן הכל התחיל........ובזה הכל נגמר........ אומץ בתוך סערה, מחשבות מתוך מעמקים של ילדה אבודה........ אבדה.....הדרך, הגישה......הכל נעלם במעמקי הילדה.

ממש אוהבת את השיר הזה...כנראה נכתב בהשראתו...עידן רייכל אומן מדהים!!!! תודה אודי! אתה פשוט אלוף!!! והעלת את מצב הרוח שלי... שאילת השאלות...היו לי חלומות "לגעת בענן" כאילו שהטיפול יפתור הכל ויהיה כזה מושלם ולא אהיה במעמקים כלומר בתחתית.....אבל איך לומר החיים מורכבים..לא מושלמים כמובן אך הילדה שבי קצת ניפצו לה את החלומות..אבל אתה מגשים את חלקם בהבנה שלך..בהכלה שלך...שאני בסדר...שמותר כאן ואפשר כאן זה כזה בטוח..מבין? וואו.....ממש להתאהב בך..במובן אפלטוני ווירטואלי כמובן :) (לאור השאלות בהתאהבות במטפל..חחח)

על התגובות המיוחדות והמדוייקות שלך. אתה מצליח להחזיק אנשים בטיפול - ולתת להם כוח לקבל את מה שרוצים לתת להם. המילים שלך קולעות בול לתוך הכאב, לפעמים כמו יוד שורף שאחרי כמה זמן מרגיע ומרפא. לא התאפקתי. הייתי חייבת להיכנס לתוך השרשור של מיכל ולכתוב לך. מאיזשהו מקום ב'מעמקים' שלי... אופטימית.

הי מיכ, מקווה שזה בסדר, להתערב ככה... למרות שאולי ממקומות שונים מאד - נגעת בי במילותיך, (ולא בפעם הראשונה) בילדה הקטנה שאני. אכן אומץ בתוך הסערה... אני שמחה שהיה לך, ומנסה לשאוב ממנו קצת... ומוסיפה גם שיר משלי, שעלה לי http://www.youtube.com/watch?v=BKmFr6e3-tI

זה יותר מבסדר, שמחה שהגבת...וואו לא חשבתי שאגע כך במישהוא במה שאני כותבת...והפתעת אותי...תודה על השיר היפה, יש למירי הרבה שירים יפים על ילדה...האומץ ישנו לפעמים הוא חבוי ורק אחר כך יוצא החוצה...מאחלת לך שתוכלי...

מיכל! חזרתי עכשיו מהפסיכולוגית שלי, כולי מעורבבת בעיסת רגשות דביקה. הצלחת להזיל ממני דמעות שעמדו לי בקצה העיניים המון זמן... את מיוחדת בהבעת הרגשות בתוך מעטפת של מילםי מקצועית! תודה על שהוצאת לי את המילים מהפה, והוזלת לי דמעות משחררות. הרגשתי שאני זו - שכותבת את המילים. אני בטוחה,ש גם לך נהיה 'קל' יותר אחרי שהצלחת להביע באופן כל כך עמוק וכן ומיוחד את רגשותיך. תודה לך שהייתי לי ל'פה' ושיקפת את ליבי גם כן. אני מרגישה אותך, ילדה מתוקה, מתוך המעמקים. שימי לב - במעמקים הללו יש אוצרות! קחי אותם אליך, הם יעזרו לך לעלות למעלה. יגיע יום ותצחקי מבין העננים - השמים יהיו לך הגבול, ואז - תזכרי את הימים הללו, ותכתבי שיר חדש. מחבקת אותך אופטימית.

קודם כל איזה יופי של שם בחרת לך..מזמן רציתי לומר...בדרך כלל בפורם בוחרים שמות כאלה פאסימיים..(כמו מיכ......)ואת הלכת על הטוב...מקסים! תודה על מילותייך ושאת חושבת שאני מיוחדת..זה נעים...וואו ממש נגעתי בך? הפתעת אותי מאוד מאוד בתגובה שלך!!! תודה לך!!ותודה על האמון בטוב. לא האמנתי שמישהוא אחר יגיב חוץ מאודי...