חברים יקרים - גם אני הולכת הביתה ...

שלום לכולכם חברים יקרים שלי, נראה לי שאני הולכת בעקבות שאול, וגם עוזבת אתכם... קצת מניחה לכם לנפשכם... חזרתי הערב מהעבודה וקראתי קצת הודעות אחורה שלי ושל אחרים, ופתאום נחתה עליי עצבות מוזרה, והרהרתי לעצמי "למה דווקא עכשיו ?", בדיוק כמו שאריה הים הקטן עשה כל יום השבת והראשון, ופתאום הבנתי - "מי אני בכלל שאיעץ לאחרים ?!, אז עכשיו אני בסדר, אז מה ? מה הביג דיל ? מה יש לי להעניק לאנשים היקרים הללו ? כלום... , סתם אריה ים פשוט כמו כל השאר ואולי אפילו פחות, לפעמים יותר שבור, לפעמים יותר מפורק, לפעמים יותר חזק, אז מה ? למה אני מציקה להם מדי בוקר וערב ובשישי ובשבת ? לא מניחה ולא מרפה ? נדחפת ומתעקשת ? למה הם צריכים להיות שם בשבילי, להגיב לחזק ולתמוך, יותר לוקחת מהם מאשר נותנת, מתחזקת כל כך מלהיות פה, אבל לא יכולה לעזור בכלום..., למרות שכל כך רוצה "... "ובכלל זה לא פייר שאנג'ל תלך ואני אשאר... , למה היא צריכה להענש ואני לא ? " אי לכך ובהתאם לזאת בצער רב וביגון קודר, נראה לי שאני הולכת הביתה... תמשיכו להיות חזקים ומקסימים, כמו שאתם היום, בידידות לעד, אביב.

אביב!!! את עזרת כאן המון!!! וגם לי. יש לך המון המון מה לתת לאחרים! את כתבת כאן דברים פשוט מדהימים. ברור לי שזו עדיין ההחלטה שלך, ואם החלטת לפרוש אז נשאר לי רק לאחל לך המון כוחות להלחם, להמשיך את הטיפול, והמון המון אהבה כלפי עצמך. תאמיני בעצמך, כי זה מה שחשוב. אני מאמינה בך! מקווה שזה לא ישמע פלצני, מה שכתבתי , כי אני באמת מתכוונת לזה. תשקלי שוב את ההחלטה ותהיהי שלמה איתה. בהצלחה!

אוי ואבוי לך! קחי פסק זמן, תתרענני, ותחזרי מהר. מה נעשה בלעדייך?

מה קורה כאן ? לא מתאים לך לנטוש חברים !!! אני אשלח את ה- ק,ג,ב c i a ' משטרת ישראל .... לחפש אותך...

האמת לא הגבתי כי ידעתי.... רק קחי בחשבון יקירה שאני טס ביום ב' ואעדר שבועיים. אז תרגישי געגועים מהם-:)))))) דניאל

דניאל, אני שמה לב בזמן האחרון למכתביך הכל כך אמפטיים, רגישים ומחממים את הלב. פשוט נפלא לראות כיצד אדם יכול לעשות טוב לאדם אחר. יישר כוח!! ושתיהיה לך נסיעה טובה, שוב אלינו במהרה (ואכן נתגעגע) טלי פרידמן