איך??

היום היא חזרה מחו"לולפני כשבועיים ביקשה ממני שאדבר איתה היום, אבל לפני שנסעה כעסתי עליה מאוד, היא תמיד מנתקת את השיחה כי אומרת לי שזה מכניס אותי למקומות קשים וקשה לי לסגור הטלפון אז היא חותכת את זה ולא חשוב לה מה אני מרגישה ואם בוכה או לא, בפעם האחרונה אני ניתקתי השיחה כי התעצבנתי עליהץ עם כל זה היא לא שאלה עליי בכלל אפילו בהודעה והיא יודעת באיזה מצב הייתי, לא אכפת לה מה קרה איתי?? מה אני עוברת??מה אני מרגישה??? היא רק אומרת שאכפת לה ורוצה לעזור בדרכים הכי קשים ולא מקובלים עליי כמו לדבר עם אבא, אני רוצה האכפתיות שלה שתשאל עליי מה קורה איתי, כל פעם אחרי שהיא יוצאת לחופשה וחוזרת יש אכזבה כי היא לא שואלת והיא אומרת שבתוכי אני יודעת שצריך לדבר איתך איזה שטיות היא אומרת, אני בטוחה שאולי אולי לפני המפגש ביום היא תתקשר לוודא אם אני מגיעה או לא. כמה זה כואב כמה קשה שלא אכפת לה כבן אדם אלא רק המפגש. באמת לא בא לי לראות אותה ולא לדבר איתה כי היא רק מעיקה ומכניסה אותי בלחף שאני צריכה לבחור בטיפול תרופתי או מעורבות של אבא בטיפול או להפסיק אותו, בינינו למרות הקושי והכאב אני מעדיפה להפסיר הטיפול ואם נתקלתי בקושי רב אני אחשוב מה אעשה אולי אמות ואנוח. אגיד לך משהו בשבועיים שלא הייתה בארץ לא נפלתי לא נשברתי הייתי חזקה עברתי המון משימות מלחיצות ועברתי אותם בהצלחה רבה רק כשהיא איתי אני נשברת,מה זה אומר מאיפה הבעיה, יש לי המון כוחות ועובדה ממה שעברתי לאחרונה, אני מזכירה שלפני זה אני הייתי במשבר גדול וכמעט מתאבדת אז מה קרה??? איך נסבירים את זה בכלל, אני רואה שהטיפול טיפשי ולא עוזר אלא רק מעיק, היא לא יודעת לטפל בי, אני לא מאמינה לה יותר כועסתעליה ברמות זורקת אותי כמו כלבה ולא שואלת :@:@:@:@

התרגשתי מאוד לקרוא את תגובתך לטאלוש. אני קוראת זמן מה את מצוקותיה.הן זועקות כל כך ..ואיכשהו לא הצלחתי למצוא אף לא מילה אחת אליה.אולי גם פחדתי ??? לא יודעת.. ואני קוראת את תגובתך שכל כך מכבדת,נותנת מקום,מכילה . ואני מרגישה תודה גדולה כלפיך. שלך-במבי.