אודי,

.... .... ... הי, רוצה לעשות תרגיל קטן... הוא לא כ"כ קטן. (התרגיל) כתבתי לך הודעה ב 27.4 שכותרתה: סוף שבוע רגוע. חיכיתי וחיכיתי וחיכיתי לתגובתך שלא הגיעה. מיכל אף היא הפנתה אותך להודעות שנשארו אדומות, מיותמות, מבוישות .ענית לה שאתה רואה..ועדיין השארת מס' הודעות מיותמות..ביניהן הודעתי שלי. זה הרגיש לי רע. מאוד !. מאוד מאוד מאוד!!! אמרתי לעצמי:"זהו, סיימת עם אודי,סיימת עם הפורום הזה, עזבי, אפילו אל תכנסי להציץ.כלום. הפורום הזה מת מבחינתך" נעלבתי.מאוד. הרגשתי גם שאתה דוחה אותי. גם לא הבנתי.. שאלתי את עצמי אם משהו בהודעה האדומה פגעה בך ? ... לא הבנתי ועדיין לא כ"כ מבינה.. אתמול קראתי את תגובתך למישהי .ובתגובתך אתה אומר לה: "זו לא פחיתות כבוד, להיפך ובהמשך :" זה בסדר לכעוס, זה בסדר להיפגע, אבל צריך להיות מסוגלים לדבר את זה ולא "להתנהג" את זה. אם צריך - תהיי את זו שיוזמת את השיחה..." החלטתי לנסות וליישם את מה שהצעת לה. נ.ב בשבועיים האחרונים התאמנתי גם עם אמא צביה אימון בסגנון דומה. זה לא קל... במבי.