אמפתיה...

אודי וכל מי שקורא! אני שנתיים בטיפול, לא האמנתי שזה יקרה אי פעם, שנאתי את עצמי, לא יכולתי לקבל אמפתיה, לא האמנתי הרגשתי תקועה המון זמן..אבל זה הגיע... כשהתחלתי להאמין, זה קרה!!!! אתמול היה השיא, הרגשתי כזו אמפתיה וכזה חום ממנה והבנה...ולראשונה זה היה גם נעים!!!לא כל כך ידעתי מה לעשות עם עצמי ופתאום בקשתי שתפסיק להסתכל עליי ככה באמפתיה כי זה חדר כל כך..... דברנו על זה..כן כן הנושא המפחיד והקשה שלי...שאני חייבת לסגור..אוף אודי אחרות מדברות בכזאת פתיחות כאילו שזה כלום..אבל בשבילי זה קשה מדיי מבין? אני מדברת ברמזים כי אמא שלי תמיד פתחה מגירות, הציצה בשירים שלי, ביומנים והאמון באדם פג...וגם זה שהיא רושמת עליי קשה מדיי, אולי מישהוא יבוא ויקרא? וגם השירים שלי ברמזים... אבל יש תקווה, כלומר אתמול הרגשתי כל כך קרוב,"נמרחתי" על הכורסה שלה ממש כמו ילדה קטנה עם הפנים לתוך הכורסה...זאת מין כורסא זוגית כזו...בכל אופן רציתי לשתף שהאמפתיה שהיא הפגינה חדרה עד כדי כך שלא יכולתי שהיא תסתכל עליי יותר למרות שרציתי להרגיש ככה מזמן... והיא כאילו כיוונה שאני צריכה לדבר על זה..כאילו איתו על זה..אוף קשה לי להגיד על מה ומי...ונפגעתי ממנה שהיא חשבה שצריך לדבר על זה איתו..עברו יותר מ30 שנה!!! זה המון..אי אפשר מבין? היא אמרה שאני יעשה מה שאני חושבת אבל הרגשתי מה היא רוצה שיהיה..לא רוצה לרצות אותה ולעשות זאת...שלא תכריח...אבל בכל זאת, אמפתיה שכזאת...אז למה נפגעתי? כמעט ועזבתי באמצע...אבל שמחה שנשארתי כל הפגישה...היא הבינה מיד שנפגעתי..מדהים... איך אפרד????זה עומד על הפרק ככה כל הזמן..יו.. אמפתיה..פעם נראתה לי מילה לאחרים...היום קיבלה משמעות!!! תאמינו חברים יש דבר כזה אמפתיה והיא אמיתית גם למטפלים יש אכפתיות ורגש אלינו אפילו אם אנחנו חושבים שזה בגלל התפקיד או רק לאותה שעה וכו'....אמפתיה אח...מילה כלבבי.... אודי, אתה מאמין בלשוחח ולפתוח דברים גם אם עבר מלא זמן? מה נשיג בזה? האם ארוויח את מה שהפסדתי כל השנים?? מה דעתך?לא מאמינה.....אוף.....לא יכולה לספר לך.נפתחתי כבר המון... סליחה על האריכות בדברים....וכל כך תודה שאתה פה להקשיב... חוזרת לשם הישן שלי פה..יותר בטוח איתו...מיכל (שלמה יותר?)