מערכת יחסים חולנית? או שאני?

סף הלחץ שלי בשלב הזה של החיים הוא מאוד גבוה. אני סטודנטית ומאוד קשה לי בלימודים ובחיים. בן הזוג שלי עובר גם הוא דברים קשים. יש רגעים שאנחנו מחזקים זה את זה אבל יש רגעים שבו הוא דורש ממני ואני מרגישה שאני לא יכולה לענות לדרישות ומגיעה למצב שאני ממש לא מרגישה טוב כואב לי הלב אני מרגישה ממש רע ואני מקיאה! הוא מלחיץ אותי. הוא לא מתכוון. אבל הרבה פעמים אני חושבת שאנחנו כנראה לא מתאימים... בשבוע האחרון לא דיברנו אבל ביום העצמאות כשהרגשתי שזה באמת נגמר לא הפסקתי לבכות. רק בעוד 3 חודשים אני מתכוונת להתחיל שיחות אצל פסיכולוג. אני צריכה את חוות הדעת המקצועית בקשר למצב הזה בזמן הזה. תודה רבה מראש.

כשהוא מדבר על האקסית שלו ישר נהיית לי בחילה ואני מקיאה. יש גם לחץ מהמבחנים הקשים אבל לא ברמה כזאת של יחס ישיר. בזמן האחרון הוא מטפל באמא שלו חולת סרטן השד והחליט גם להרשם לפסיכומטרי.. כשאני עוברת את הסמסטר הכי עמוס וקריטי בתואר. יום לפני מבחן כשאמרתי לו שאני לא יכולה לעזור לו במשהו כי אני צריכה להתכונן הוא שתק ואיחלתי לשנינו בהצלחה כשהוא בתגובה אמר בהצלחה לאמא שלי שעוברת ניתוח.. אני מרגישה שאני לא מסוגלת להכיל את זה, אותו. הלימודים הקשים ולא משתלבים עם החיים האלה שהם לא קלים. הוא מאוד שונה ממני. הוא יותר קליל. הוא לא מתכוון לפגוע בי אבל הוא מאכיל אותי סרטים ולוקח לי הרבה זמן להרגע, ואין לי זמן. אחרי שהוא כתב לי בהצלחה לאמא שלי היא עוברת ניתוח במקום להתכונן למבחן הרגשתי רע והתקשרתי כשהוא בתגובה אמר לי שזה ניתוח קטן. הלימודים מאוד חשובים וקריטיים. אבל מה לעשות? לוותר על אהבה שמצאתי. להמשיך לסבול?