יום נאחס.. יומולדת בצל יום הזיכרון.

התחלתי טיפול חדש. קשה לי להיות בטיפול, אבל לא פחות קשה לי לא להיות בטיפול. כבר לא יודעת מה יותר קשה. אני מנסה להפתח. סיפרתי על הרצון למות, אבל מרגיש לי לא נכון להסביר ממש את הכול, לא רוצה לגרום לבהלה, ולא שאני חושבת שיש מקום לבהלה, אבל זאת אני. מה אתה חושב? איך אפשר להגיע למצב שבו מדברים על זה מבלי שזה יגרום לבהלה בצד השני?