לרחל

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

30/04/2001 | 17:22 | מאת: אליאן

אני מנסה לכתוב לך אך לא יודעת מהיכן להתחיל... אולי אתחיל מזה שקראתי מאמר באתר קולות של מישהי המכונה זכוכית ושם כתוב שלאנשים עם הפרעת אישיות גבולית יש סיכון גבוה להיפגע או להיות בקשר אלים... והמערכת שבה אני נמצאת רצופה באלימות. אומנם היו זמנים של שקט יחסי אך רק בגלל שהתאמתי את עצמי אליו או אל הסביבה. אבל את יודעת מה, זה לא משנה ולא חשוב. פשוט נמאס לי, באמת ! אגב, בעלי לא דיבר איתי אז כשיצאנו מהעו"ס והתרחק רק בגלל שסיפרתי לה.. והוא טוען שאני גיס חמישי.... ואיך העזתי לספר לה דברים. וזו ההתחלה רק... אני מאמינה שהוא יקצין את אלימותו כשיוודע לו בקרוב שאני מגישה תביעת מזונות וגירושין. אבל אין מנוס... למה את לא כותבת גם איך את מרגישה ומה קורה אצלך ? כיתבי, אני מחכה...

30/04/2001 | 20:41 | מאת: רחל

אליאן- כל-כך עצוב לי כשאת מספרת מה את עוברת, ומה שעברת. את חייבת להגן על עצמך- אני מתכוונת לא רק ברמה הפיסית, אלא גם נפשית. כשכתבתי שהוא בתפקיד התוקפן ואת בתפקיד הקרבן, לא התכוונתי בשום פנים ואופן להעביר חלק מהאשמה במצב אלייך. בשום אופן לא! התכוונתי שתבדקי מהיכן הנכונות שלך לספוג ולשתוק. האם זה קשור לאשמה? לתפיסה שככה זה אצל כולם? זה מה שאני שווה? אני מאמינה שכשתעלי על ה"וירוס" הזה, התוכנה תרוץ, ועוד איך תרוץ. מזמן לא כתבתי לך כמה את מקסימה, כמה את גורמת לי לחייך, ואיזה כיף לי לפתוח את המחשב ולמצא ד"ש ממך. אז הנה עכשיו. ובהזדמנות אני אפרט יותר על מה שקורה לי- לנו, כי אני בשלב של התלבטות, והמטוטלת נעה כל יום לכיוון אחר, ונורא קשה לי עם זה. אבל בסך הכל מצב הרוח די מאוזן, וזה כבר משהוא....... איך מתקדם הנושא של הפנימיה לילד? את נוסעת לראות מקומות, או שזה עדיין לא בשלב הזה? להת' בינתיים.

30/04/2001 | 22:12 | מאת: אליאן

היי הצלחת לגרום לי לחייך ונראה לי שרק את מסוגלת לזה בימים אלה... את שואלת שאלות טובות אך קשה לי לענות עליהן מאחר וגם אני לא יודעת מה הסיבה לכל הדברים שהעלית. אולי זו ההפרעה הגבולית שלי וכנראה שקרה משהו בעברי שגרם לי פשוט מאז להתנתק כל פעם שיש משהו שהוא מעבר לכוחותיי. זה היה מאד חזק אצלי. אמא שלי הייתה יכולה לצעוק ולהעליב כמה שרק יכלה ואני פשוט לא הייתי שם... גם בעלי יכל לעשות כרצונו ולהגיד דברים איומים ואני לא הייתי שם... זה מזכיר לי, לפני כחודשיים הלכתי לרופא והוא חזר עצבני והילדים אמרו לו שאמא הלכה לרופא אז הוא אמר כן, הוא יתן לה זריקה והיא תמות... וגם אז לא הייתי שם אבל הסברתי לילדים שלא נכון ושאבא כעס וכו' אבל היום, מאז שאני בטיפול אצל האיש המדהים הזה, דברים משתנים... ואני מקווה שהם ימשיכו,לטובתי. לגבי הפנימיה אין עדיין חדש. תחזיקי מעמד !!! ביי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית