תעתועים

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

16/04/2012 | 20:22 | מאת: גילת21

תעתוע זה כאילו שיש שתי אני אחת הלכה בשבוע שעבר ועשתה איזה צעד כי היא מרגישה שהיא כבר לא יכולה שכ"כ הרבה דברים לא בסדר, לא כמו שהייתה רוצה ושחבל והשנייה היא חושבת מרגישה מתנהגת כאילו הכל בסדר והרעיון של ללכת לטיפול הוא ממש זר לה והוא מפחיד אותה ולפעמים היא בכלל חושבת שהיא ממש לא צריכה את זה ושאם היא רק תניח לרעיון הזה ותפסיק לחפור בקרדום שלו כל הזמן בתוך עצמה שאם היא רק תחיה בשלווה היא תוכל לחיות בשלווה. והראשונה היא אומרת נכון, אבל עובדה, את לא חיה בשלווה את כל הזמן ממשיכה לחשוב על זה זה לא עוזב אותך כנראה שיש סיבה וחוץ מזה, את כל הזמן עייפה והשנייה היא אומרת זה בור ללא תחתית לא תצליחי לצאת אחרי שתכנסי יותר עמוק תפסיקי להתעלל בעצמך השנייה היא מאד מפחדת. אודי אמנם כתבתי משהו מופשט אבל מאד בא לי לבקש שתגיד לי משהו מוצק שאוכל להיאחז בו שתחרוץ את גורלי לכאן או לכאן אפילו שאתה לא מכיר אותי ואפילו שאני די בטוחה שאני יודעת מה דעתך [אבל, האם אין אמת גם בדברים של השניה?]

לקריאה נוספת והעמקה

שלום גילת, לחרוץ, איני חורץ... אבל, לשאלתך - בוודאי שיש אמת גם בדברי השנייה, והלא שתי הפנים הן פנייך שלך (אותן פיצלת כדי לארגן טוב יותר את החוויה). אם נחבר את שתיהן, נוכל לדבר על אמביוולנטיות, שאינה פוסלת את מה שאת חושבת שאני חושב... אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית