עזרה.

כבר הרבה שנים שאני בלי חברים, בלי מטרה בחיים, בלי רצון לכל הדברים האלה, מרגיש אבל כל כך קטן שזה בכלל לא משנה הדברים האלה... אני רק רוצה לבכות ואפילו את זה אני לא מצליח לעשות... (כל כך צבוע שביום יום אני מנהל חיים די שגרתיים ופשוט מראה לאנשים מה שהם רוצים לראות), אין לי אופי בכלל... - אני משתלב איפה שאני נמצא וגם לא הכי תמיד טוב (אני מניח שלהרבה מעברי דירה יש השפעה כזאת), בזמן האחרון די מצאתי אהבה ונראה לי גם שזה ממש גדול.. והייתי מצפה שאני ארגיש טוב, כי אני באמת אוהב אותו יותר מהכל... אבל במקום זה אני רק מלא פחד,דאגה ובכלל יחסית הרגשה לא טובה... אני לאדע כבר מה לעשות... אני יודע שאם אני אפגע מזה.. באמת שלא אוכל להמשיך..:( אשמח לקבל עצות\דעות לגבי איך להמשיך... תודה מראש... בכלל מוזר שאני רושם פה דברים...:\ כמובן אבל שלא יכול לפרט על הכל כל דבר.. אני מניח אבל שזה מספיק רקע..?

קודם כל תודה על התגובה... אני מקווה שאתה צודק, יש לי נטיה ולסמוך על אנשים, להתאכזב ואז לנתק קשר מכולם.. מקווה שאוכל להתגבר על ההתנהגות הזאת... לא ממש התיחסת לזה שאמרתי שאני לא מצליח לבכות.. אבל זה משהו שעדיין אנו הייתי רוצה להבין למה לא יכול.. ואיך אוכל לגרום לזה שכן.. אני מרגיש ממש עצוב.. אני מרגיש גם את הלחץ באיזור של העיניים.. לא חשבתי על זה יותר מדי אבל הפעם האחרונה שבכיתי היתה בערך לפני 10 שנים... ואני מרגיש שחסר לי פורקן מסוג זה..:\