אולי לומר בשיר?
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
נציב מלח גרגירים, גרגירים נחקקו בה כל רגעי הפחד, נקווים בעורה המחוספס. הרוח נושפת בעורפה אט, אט שוחקת. דמעותיה חסרות טעם מתמזגות בקיומה, מתמוססות וזולגות לים שסביב.
נציב מלח גרגירים, גרגירים נחקקו בה כל רגעי הפחד, נקווים בעורה המחוספס. הרוח נושפת בעורפה אט, אט שוחקת. דמעותיה חסרות טעם מתמזגות בקיומה, מתמוססות וזולגות לים שסביב.