לאודי..

שבוע טוב ומועדים לשמחה, דווקא בחג החירות..מרגישה כמה אני שקועה בתוך עבדות..לעבודה שלא אוהבת..בגלל פחד מאובדן פרנסה....עבדות למוסכמות חברתיות..שלא עונה עליהן ולכן חיה בבדידות..ובהסתר.. בעצם רציתי לענות לשאלתך בהודעת ההמשך למטה..אבל חששתי שאתפספס.. השאלה..אם לא ניסו להילחם עלי.. התשובה לא ממש ברורה גם לי.. חושבת שאולי הביטוי "להילחם עלי" קצת גדול על מה שהיה.. כן היה ניסיון להמשיך איתי (בד"כ מטפלים)..אבל אחרי זמן התעייפו..לכן אולי קשה לי להאמין ל"נוכחית" שמבטיחה שלא תוותר עלי.. שתמיד תהיה בשבילי..כי גם איתה עצמה..היו בהתחלה היעלמויות ..עקב קושי שלה ואי יכולת שלה להבין שהמצוקה שלי היתה רצינית..כבר אמרתי כאן..שגם בחיצוניות אני נראית חזקה..לא רואים עליי את כל הסערות הפנימיות..וגם .. אני לא יודעת לבטא אותן..שילוב קטלני.. שלא מאמינים לי..גם כשקרובה להתמוטטות..אז יש פער..ותסכול.. בכל זאת רוצה לסיים בתקווה שאדע להתחבר למה שמתאים לי..ושיהיה לי האומץ ליישם..בשינויים שרוצה לעשות בחיי..כי לא יכולה להמשיך עם הקיים.. הלוואי שאצליח.. תודה אודי.