רחל

וואהו! הופתעתי מאד לקרוא את כל התגובות ..... תודה....ברצינות. אתמול ראיתי תוכנית קומית בטלביזיה, ("כולם אוהבים את רימונד") והוא עשה רשימה של כל הדברים שהוא חולם לעשות העולם הזה. חשבתי לעצמי מה אני הייתי כותבת.... 1) לעשות קעקוע (עוד קעקוע) 2) ללמוד לנגן על צלו. (גם פסנתר לא הייתי מתנגדת) 3) למות מרעב. (לאו דווקא בסדר הזה...) הרשימה נראת לי מאד מוזרה, אבל עוד לא החלטתי למה. פוליליטיס כתבי לי שאנחנו נמצאים במשחק עם פסילה אחת! (תודה לאל...) נכון שיכול להיות אני מפספסת פה משחק מלהיב וצבעוני וכייפי לפעמים. ברור לי שאני אתחרט, אני כבר ! אז מה? השחקן שלי דפוק, וכל פעם שהוא עומד על הלוח, הוא נופל. כנראה ככה הוא יצא מפס היצור... אני קצת מגזימה. אני יודעת שאני נמנעת מדברים טובים. אבל משום מה זה מה שאני רוצה. א י ן ל י מ ו ש ג ל מ ה . . . . . אתמול באוניברסיטה התחיל לדבר איתי בחור מאד נחמד! מאד. אני לא אומרת (חס וחלילה) שהוא התחיל איתי או משהו קרוב לזה, אבל ראיתי שגם לו זה מעניין לדבר איתי, ולספר לי על עצמו. כשחזרתי הבייתה, וחשבתי על כמה שהבנאדם הזה מעניין (אני לא מדברת מבחינה רומנטית) אלא בתור אופציה להכיר. וזה העציב אותי כל כך. נראה לי שיש לי מעיין "פטיש" כזה, אני מזוכיסטית או משהו..... הפסיכולוגית שלי אמרה שהיא תבדוק אולי אוכל להצטרף לקובצת תמיכה של הפרעות אכילה בהדסה עין כרם.... שמחתי. מה שאיכזב אותי קצת זה שהפסיכיאטרית שנותנת לי את המרשם לכדורים, כבר אמרה לי את זה לפני מס' שבועות. אז למה דברים לא זזו יותר מהר? זה לא שיש איזשהי פרוצדורה לעבור או תור לחכות, את זה הייתי מבינה. זה פשוט כי לא הזדמן להם עדיין להרים את הטלפון...כנראה זה לא כ"כ דחוף..... אל תחששי עם "הטפות המוסר" שלך, כמו שאת קוראת להם, כי אני לא רואה אתם ככה. אני רואה אותם כמו האמת שלך. וזו זכותך. וזה שאת רוצה לומר לי אותה, זה רק מראה שאכפת לך. היית רוצה לרשום כמה דברים (או אפילו אחד) שהיית רוצה עוד לעשות בגילגול הזה?....

לפני המון שנים, בסוף כיתה י"ב, ישבנו יחד- כמה חברים טובים ופינטזנו על הדברים שנעשה אם נזכה ב-10 מיליון שקלים. אחד החברים-שהיה משוגע על אופנועים, חלם לקנות אופנוע, וכל פעם שיגמר הדלק- הוא יזרוק אותו ויקנה חדש... אנחנו חשבנו שזו פיסגת החיים הטובים............. היום, אם הייתי יכולה לרגע אחד לחזור לאותו ליל קיץ, בסוף כיתה י"ב, עם אותם אנשים בדיוק, שכל-כך מזמן לא פגשתי, ואני כל-כך מתגעגעת, הייתי מאושרת. הדבר שהייתי הכי רוצה לעשות זה לכנס ביחד את כל האנשים שאי פעם פגשתי, את כל האנשים שאני אוהבת- ושהדרך הפרידה בינינו. אם היינו יכולים לעשות פיקניק משוגע אחד במשך אחר צהריים עצל וארוך, עם רוח בין ערביים וריחות פריחה- לא הייתי צריכה להוסיף פריטים לרשימה. איך אני שמחה שאת פה........ מה דעתך להרים טלפון למרפאה להפרעות אכילה בהדסה עין כרם, לשאול מתי נפתחת קבוצה, מה גיל המשתתפים ואיך מצטרפים? אני מחבקת אותך חיבוק ענק.

הי! פעם שניה ביום!!! :) איך לא חשבתי על זה קודם???? אני לא אחכה עד שיהיה להם זמן! אני באמת אתקשר אליהם מחר! לפחות זה לא יזיק. רעיון מצוין!!! תודה. את יודעת מה יכולים להיות הנזקים ממשלשלים? אני יודעת שזה פוגע במערכת העיכול, אבל השאלה מה בדיוק זה עושה? מסקרן אותי לדעת לפחות מה אני עושה שם בפנים... היה לך כ"כ טוב בי"ב?