שבוע שכזה...
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
ימים לא קלים עוברים עליי...היא יודעת, קבעתי עוד ולמרות זאת שוב..היא יודעת..ומה זה עוזר כשהיא חושבת שאם היא תתייחס להודעות שלי אז זה יגביר את הכאב והיא לא מבינה שעכשיו זה אחרת..כי מה שקורה בימים אלו זה בגלל מה שדברנו וזה בגלל יום ההולדת וגם שנתיים לטיפול וגם שעוד מעט נגמר..ובעצם יש הרגשה שהטיפול רק החל כי הנושא משבש כרגע......אוף......היא לא תדבר איתי עד הפגישה גם אם אציף אותה במיילים....אני כבר יודעת, כי היא חושבת שיציף אותי יותר..זה קרה בעבר...אבל עכשיו ..שנים שלא הייתי חולה.....הלואי שאצליח ללבלב, אודי...אוף לא יודעת...יש שיר מתאים? אולי שיר הפסיכולוגית..כי "יש לי עוד כל כך הרבה מה לומר"...וזה אף פעם לא נגמר.....
גם מתאים ? :) מישהי "הפגישה" אותי בשבוע שעבר עם השיר הבא: http://www.youtube.com/watch?v=xqwJqgatuD8 אומנם לא שיר הפסיכולוגית אלא שיר הפסיכולוג :) אני מנסה לתפוס את האופטימיות שיש לי היום לפני שהיא תברח... לכן אני כותבת היום הרבה הודעות.. לכי תדעי איך אקום מחר..רק שלא אחזור ליאוש שהייתי בו מהשבת האחרונה. במבי.
תודה רבה, העלת חיוך על פניי...מקווה שגם תחושות טובות מדבקות..
הקשבתי..וקלעת למצב פחות או יותר...