אמא מתי יהיה לי אח?

שלום רב, אני בטיפולי פוריות כבר כמה שנים ללא הצלחה, הבעיה היא אצלי והגענו לתרומת ביצית והאמת שבחודש האחרון כבר ממש הגעתי להחלטה שאינני מוכנה יותר לסבול את הטיפולים והייתי רוצה לבחון אופציות אחרות כמו אימוץ או אומנה אבל בן זוגי לא גיבש החלטה בעניין ונראה לי שפחות רוצה בזה. יש לנו בן מדהים בן 5.5 ומאוד מפותח לגילו. מגיל 3 בערך הוא מצפה לאח שואל מתעניין והסברנו לו שזה לוקח זמן וגם אנחנו רוצים וזה נשאר בגדר כמיהה תקווה שזה יקרה!!, מידי פעם הוא העלה/מעלה את העניין ומדגיש כי הוא רוצה אח. לדעתי הוא מרגיש שיש איזה שהיא בעיה, ילדים הרי מרגישים אותנו כל כך!! מאחר וגם כשהוא מדבר על זה הוא לפעמים מעביר לנו את זה במסרים עקיפים. כשהיה בן 4 והבין את המשמעות של סבא/אבא ושושלת היוחסים וכו' אמר לאבא שלו בהקנטה "שיהיו לי ילדים אתה תהיה סבא שלהם ולי יהיה יותר מילד אחד!!!" או שהוא משווה לאחרים ואומר שהוא מקנא בחבר שלו מגן כי יש לו אחים.. ולו אין. כל פעם זה עולה... לפני מס' ימים הוא נגע לי בבטן ואמר לי " יש לך תינוק בבטן? אמרתי לו שלא שאין לי. אז הוא המשיך " הנה אני נוגע ומרגיש את הראש לו".. ואני חזרתי ואמרתי לא אין לי תינוק.. אז הוא שאל "מתי כבר יהיה לך תינוק בבטן" אז עניתי שאינני יודעת ואני גם רוצה מאוד שיהיה לנו תינוק. ואז הוא אמר במחאה - "אני רוצה אח- אני לא רוצה להיות בן יחיד!!" ואני נחנקתי ושאלתי אותו אתה רוצה אח או אחות? אז הוא אמר אח ואחות. כמובן שנחנקתי ולא ידעתי מה להשיב. בן זוגי חושב שאנחנו צריכים לשתף אותו ולהסביר לו שיש בעיה אבל אני נורא מבולבלת עם העניין, אולי כי אין לי פתרון אחר לתת לו , לבוא ולהגיד לילד אינני יכולה להרות והוא בשלו אבל אני רוצה אחים - מה אומר לו ?? מצד שני כל כך עצוב לי עם העניין וזה רק מחזק את תחושת " המאכזבת" שהנה אני מאכזבת אותו בכמיהה שלו לאח ובכמיהה של בן זוגי לילד נוסף. ובתוך כל התסבוך הזה נמאס לי מטיפולי הפוריות ואני לא רוצה בהם יותר!! מה היית מציע לי בסיטואציה שכזאת? האם בכלל יש מקום לשתף ילד בן 5.5 בכל התסבוכת המעיקה הזאת? מה להגיד? איך להגיד? תודה רבה